Поведение в уборной · поздняя редакция

Орах Хаим · симан 3 · лист 4 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וּמִי שֶׁהוּא נָשׂוּי, וְאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ בָּעִיר וְהִיא טְהוֹרָה — מִן הַדִּין מֻתָּר לוֹ לֶאֱחֹז גַּם מֵעֲטָרָה וּלְמַעְלָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ “פַּת בְּסַלּוֹ” — אֵינוֹ בָּא לִידֵי הִרְהוּר וְחִמּוּם. אַךְ מִדַּת חֲסִידוּת לְהַחֲמִיר. וְגַם מִן הַדִּין לֹא הִתִּירוּ לְנָשׂוּי לֶאֱחֹז אֶלָּא לְהַשְׁתִּין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְּלוּ נִיצוֹצוֹת עַל רַגְלָיו, אֲבָל לֹא לְהִתְחַכֵּךְ, אִם לֹא בַּמַּטְלִית עָבָה שֶׁאֵינָהּ מְחַמֶּמֶת כְּלָל:
יאהַמַּשְׁהֶה אֶת נְקָבָיו בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים — עוֹבֵר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מִשּׁוּם “אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם”. אַךְ לֹא הֶעֱמִידוּ חֲכָמִים דִּבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, כְּגוֹן עַד שֶׁיִּמְצָא מָקוֹם צָנוּעַ, וְכֵן בִּמְקוֹם הֶפְסֵק בַּתְּפִלָּה, וַאֲפִלּוּ בְּבִרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּקְטַנִּים אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם “בַּל תְּשַׁקְּצוּ”, אֶלָּא שֶׁאָסְרוּ מִשּׁוּם סַכָּנָה, וְגַם שֶׁלֹּא יְהֵא עָקָר.
וְכָל שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ עַד כְּדֵי שִׁעוּר הִלּוּךְ פַּרְסָה — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם “בַּל תְּשַׁקְּצוּ” וְלֹא מִשּׁוּם סַכָּנָה, בֵּין בִּקְטַנִּים בֵּין בִּגְדוֹלִים, לְדִבְרֵי הַכֹּל.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ פָּחוֹת הַרְבֵּה מִכְּשִׁעוּר הִלּוּךְ פַּרְסָה — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם “בַּל תְּשַׁקְּצוּ”, כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ וּמִתְאַוֶּה הַרְבֵּה (בְּעִנְיָן שֶׁאִלּוּ לֹא הָיָה מַעֲמִיד עַצְמוֹ בְּכֹחַ וּמַגְבִּיר כֹּחַ הַמַּחֲזִיק עַל כֹּחַ הַדּוֹחֶה — הָיָה כֹּחַ הַדּוֹחֶה גּוֹבֵר מֵאֵלָיו עַל כֹּחַ הַמַּחֲזִיק, וְעוֹשֶׂה צְרָכָיו בְּלִי שׁוּם סִיּוּעַ דֹּחַק שֶׁיִּדְחֹק הָאָדָם עַצְמוֹ כְּלָל אֲפִלּוּ מְעַט מִזְּעֵר. אֲבָל אִם כֹּחַ הַדּוֹחֶה לֹא הָיָה גּוֹבֵר כָּל כָּךְ עַל כֹּחַ הַמַּחֲזִיק בְּלִי סִיּוּעַ דֹּחַק שֶׁיִּדְחֹק הָאָדָם עַצְמוֹ מְעַט, נִמְצָא כְּשֶׁמַּעֲמִיד עַל עַצְמוֹ וּמוֹנֵעַ מִלִּדְחֹק — אֵינוֹ נִקְרָא מַשְׁהֶה נְקָבָיו, כִּי אֵינוֹ אֶלָּא “שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה”, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם “בַּל תְּשַׁקְּצוּ”):