Омовение рук · поздняя редакция

Орах Хаим · симан 4 · лист 1 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּינֵי נְטִילַת יָדַיִם וּבוֹ ב׳ סְעִיפִים
אתִּקְּנוּ חֲכָמִים לִטֹּל יָדָיו בַּמַּיִם בְּכָל שַׁחַר, וּלְבָרֵךְ “עַל נְטִילַת יָדָיִם”. וְהַטַּעַם, יֵשׁ מְפָרְשִׁים מִשּׁוּם קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית, לְפִי שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן, וּמִן הַסְּתָם מִשְׁמְשׁוּ בַּשֵּׁנָה בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים שֶׁבְּגוּפוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וּסְמָךְ לִנְטִילָה זוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה׳, לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וגו׳”. וְאַף שֶׁכְּשֶׁאֵין לוֹ מַיִם יָכוֹל לְנַקּוֹת יָדָיו בְּכָל דָּבָר שֶׁמְּנַקֶּה, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר “אֶרְחַץ בַּמַּיִם” אֶלָּא “בְּנִקָּיוֹן”, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צב — מִכָּל מָקוֹם מִצְוָה לְחַזֵּר אַחַר מַיִם עַד מִיל. וַאֲפִלּוּ הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ — יַחֲזֹר לַאֲחוֹרָיו עַד מִיל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם. וּמְבָרְכִים עַל מִצְוָה זוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל מִצְוֹת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם. אֲבָל לְתַלְמוּד תּוֹרָה וּלְהַזְכָּרַת הַשֵּׁם בִּשְׁאָר בְּרָכוֹת, חוּץ מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה — אֵין צָרִיךְ לְחַזֵּר אַחַר מַיִם, אֶלָּא דַּי לְנַקּוֹת יָדָיו בְּכָל דָּבָר שֶׁמְּנַקֶּה. וּלְפִיכָךְ, גַּם כְּשֶׁנּוֹטֵל בַּמַּיִם — לֹא יְבָרֵךְ. אֲבָל לִתְפִלַּת מִנְחָה אוֹ עַרְבִית — צָרִיךְ לְחַזֵּר אַחַר מַיִם עַד מִיל כְּמוֹ לִתְפִלַּת הַשַּׁחַר, לִסְבָרָא זוֹ. וְלִסְבָרָא זוֹ — צָרִיךְ לְבָרֵךְ גַּם כֵּן “עַל נְטִילַת יָדַיִם” לְמִנְחָה אוֹ לְעַרְבִית, אִם אֵין יָדָיו נְקִיּוֹת וְצָרִיךְ לִטֹּל.
אֲבָל אֵין הַמִּנְהָג כֵּן עַכְשָׁו בְּכָל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אֵין מְבָרְכִין “עַל נְטִילַת יָדָיִם” רַק בַּשַּׁחַר לְבַד, כִּי כָּךְ הָיְתָה תַּקָּנַת חֲכָמִים לִטֹּל יָדָיו בַּמַּיִם בְּכָל שַׁחַר לְבַד, וְלֹא בִּשְׁבִיל נִקְיוֹן כַּפַּיִם לִתְפִלָּה, אֶלָּא מֵהַטַּעַם הַמְפֹרָשׁ בַּזֹּהַר (פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב) וּמֻזְכָּר גַּם כֵּן בַּגְּמָרָא: כְּדֵי לְהַעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה הַשּׁוֹרָה עַל הַיָּדַיִם, מִפְּנֵי הִסְתַּלְּקוּת קְדֻשַּׁת הַנְּשָׁמָה בַּלַּיְלָה מִגּוּף הָאָדָם כְּשֶׁיָּשֵׁן, וּלְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל מָקוֹם־בָּרוּךְ־ הוּא, עַל יְדֵי זְרִיקַת מַיִם טְהוֹרִים מִן הַכְּלִי, כְּכֹהֵן הַמְקַדֵּשׁ יָדָיו מִן הַכִּיּוֹר, וּלְכָךְ תִּקְּנוּ לְבָרֵךְ “אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ כו׳”.