Одежды, обязанные в цицит

Орах Хаим · симан 9 · лист 2 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דא יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צִיצִית שֶׁל צֶמֶר וּפִשְׁתִּים פּוֹטְרִין בִּבְגָדִים שֶׁל שְׁאָר מִינִים, אֶלָּא אִם כֵּן יִהְיוּ הַצִּיצִית צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו, דְּהַיְנוּ שְׁנֵי חוּטִין תְּכֵלֶת וּשְׁנֵי חוּטִין פִּשְׁתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר “צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ”, אֲבָל צִיצִית שֶׁל צֶמֶר לְבַד אוֹ שֶׁל פִּשְׁתִּים לְבַד — אֵין פּוֹטְרִין אֶלָּא בְּמִינָן.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמִּנְהָג כֵּן, שֶׁהֲרֵי מְטִילִין צִיצִית שֶׁל צֶמֶר בְּטַלִּית שֶׁל מֶשִׁי, מִכָּל מָקוֹם, כָּל יְרֵא שָׁמַיִם יַחֲמִיר לְעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת צִיצִית שֶׁל מֶשִׁי בְּטַלִּית שֶׁל מֶשִׁי, וְכֵן בִּשְׁאָר כָּל הַמִּינִים.
וּמִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל בֶּגֶד שֶׁאֵינוֹ מִצֶּמֶר וּפִשְׁתִּים אֵינוֹ חַיָּב בְּצִיצִית כְּלָל מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לָכֵן הָרוֹצֶה לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ מִן הַמֻּבְחָר — יִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טַלִּית גָּדוֹל וְטַלִּית קָטָן שֶׁל צֶמֶר לָבָן וְיָטִיל בָּהֶם צִיצִית שֶׁל צֶמֶר לָבָן, וּבָזֶה מְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית בְּלִי שׁוּם פִּקְפּוּק:
הטַלִּית שֶׁהַשְּׁתִי שֶׁלָּהּ שֶׁל צֶמֶר וְהָעֵרֶב שֶׁל מֶשִׁי אוֹ שְׁאָר מִינִים, וְכֵן לְהִפּוּךְ — אֵין תַּקָּנָה לְטַלִּית זוֹ לְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים דְּצִיצִית שֶׁל צֶמֶר אֵינָן פּוֹטְרִים בִּבְגָדִים שֶׁל שְׁאָר מִינִים, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְהָטִיל בָּהּ צִיצִית שֶׁל צֶמֶר מִפְּנֵי שֶׁמְּעֹרָב בָּהּ שְׁאָר מִינִים, וְלֹא צִיצִית שֶׁל שְׁאָר מִינִים שֶׁהֲרֵי צֶמֶר מְעֹרָב בָּהּ. לָכֵן כָּל יְרֵא שָׁמַיִם לֹא יִתְלַבֵּשׁ כְּלָל בְּבֶגֶד כָּזֶה.
וְאוֹתָן שֶׁנּוֹהֲגִין לְהָטִיל צִיצִית שֶׁל צֶמֶר בְּטַלִּית שֶׁל מֶשִׁי — יָטִילוּ גַּם כֵּן בְּטַלִּית זוֹ צִיצִית שֶׁל צֶמֶר. וּמִכָּל מָקוֹם, נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ עַל טַלִּית שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תַּעֲרוֹבוֹת חוּטֵי מֶשִׁי אִם צִיצִיּוֹתֶיהָ הֵן שֶׁל צֶמֶר, וְכָל שֶׁכֵּן אִם כֻּלָּהּ שֶׁל מֶשִׁי אוֹ מִינִים אֲחֵרִים וְהַצִּיצִית הֵן שֶׁל צֶמֶר, רַק שֶׁיְּבָרֵךְ עַל טַלִּית אַחֶרֶת וְיִפְטֹר גַּם אֶת זוֹ.
אֲבָל אִם הַצִּיצִיתב הֵם מִמִּין הַטַּלִּית, כְּגוֹן שֶׁל מֶשִׁי לְטַלִּית שֶׁל מֶשִׁי, וְשֶׁל קַנַּבּוֹס לְטַלִּית שֶׁל קַנַּבּוֹס — יָכוֹל לְבָרֵךְ עָלָיו:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
יש אומרים שאין ציצית כו׳. כן כתב מהר״מ מרוטנבורק שהביא הבית יוסף, ולזה נתכוין הרדב״ז שהביא המגן אברהם, והבית יוסף חולק עליו, וכן כתבו תרומת הדשן והמגן אברהם סעיף קטן ג. והבאר היטב לא דק כלל בכאן במה שכתב דאינו חייב אלא מדרבנן, דהיינו לשיטת הרי״ף והרמב״ם, אבל לשיטת תוספות ורא״ש וסייעתיה שכתב רמ״א וכן עיקר פשיטא דחייב מדאורייתא. וכן מה שכתב בשם הרדב״ז, כבר נתבאר שכל הפוסקים חולקים עליו על זה וכן פסקו הש״ע והמגן אברהם.
אבל אם הציצית הם ממין כו׳. זה פשוט. דהא אפילו להרי״ף והרמב״ם דשאר מינים דרבנן מברכין עלייהו, כמו שמברכין על כל מצות דרבנן. והבאר היטב לא דק בזה במה שכתב יטיל חוטין של צמר ולא של משי, כי אדרבה נהפוך הוא דשל משי לכולי עלמא פוטר, מה שאין כן בשל צמר לדעת מהר״מ. ובאמת המגן אברהם לא כתב כן אלא בטלית של צמר וערב של משי, דשם אי אפשר בשל משי דהא לא פטר בשל צמר, ודו״ק היטיב במגן אברהם ותשכח דהכי הוא כמה דאמינא. וכן מה שכתב המגן אברהם בסימן ח שלא לברך על טלית של משי היינו אם הציצית של צמר, דלא שכיח ציצית של משי, דבעינן טוויה לשמה, עיין באגודה ודו״ק.