Написание тфилин

Орах Хаим · симан 32 · лист 14 из 33
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כחוְכָל זֶה כְּשֶׁהַפְּסוּל הוּא בְּצוּרַת גּוּף הָאוֹת, אֲבָל אוֹתִיּוֹת הַנּוֹגְעוֹת וּדְבוּקוֹת זוֹ בְּזוֹ, בֵּין שֶׁנִּדְבְּקָה קֹדֶם שֶׁנִּגְמְרָה הַשֵּׁנִית שֶׁלֹּא הָיְתָה עָלָיו צוּרַת אוֹת בְּהֶכְשֵׁר מֵעוֹלָם, בֵּין שֶׁנִּדְבְּקָה אַחַר שֶׁנִּגְמְרָה — יָכוֹל לְהַפְרִידָן בְּסַכִּין וְכָשֵׁר. וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם חַק תּוֹכוֹת, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלָן בְּגוּפָן אֶלָּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הֶקֵּף גְּוִיל סָבִיב לָהֶן.
לְפִיכָךְ, אִם נִשְׁתַּנָּה צוּרַת הָאוֹת עַל יְדֵי דְּבִיקָתָהּ לַחֲבֶרְתָּהּ — אֵין פֵּרוּד מוֹעִיל בָּהּ, וְדִינָהּ כְּמֶ״ם שֶׁנִּסְתְּמָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּכְתַּב בִּפְסוּל — צָרִיךְ גְּרִירָה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא הַדִּין אִם כָּל אֹרֶךְ הָאוֹת דְּבוּקָה לַחֲבֶרְתָּהּ — אֵין פֵּרוּד מוֹעִיל בָּהֶן:
כטכָּל מָקוֹם שֶׁאֵין פֵּרוּד מוֹעִיל — אֵין הַעֲבָרָה בְּקוּלְמוּס עַל הָאוֹת מוֹעֶלֶת, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְגָרְרָהּ וּלְכָתְבָהּ מֵחָדָשׁ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכְּתָב הַתַּחְתּוֹן קַיָּם — אֵין הָעֶלְיוֹן מוֹעִיל כְּלוּם, שֶׁכְּתָב עַל גַּבֵּי כְּתָב — אֵינוֹ כְּתָב כְּלָל, אֶלָּא עַל גַּבֵּי הַקְּלָף:
לכָּל מָקוֹם שֶׁאֵין פֵּרוּד מוֹעִיל וְצָרִיךְ לִגְרֹר וְלַחֲזֹר וְלִכְתֹּב אֲפִלּוּ מְעַט — אֵין תַּקָּנָה זוֹ מוֹעֶלֶת אֶלָּא כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא כָּתַב כְּלוּם אַחַר הַטָּעוּת, אֲבָל אִם כָּתַב — צָרִיךְ לִמְחֹק כָּל מַה שֶּׁכָּתַב אַחֲרָיו, וְלַחֲזֹר וְלִכְתֹּב הַכֹּל אַחַר שֶׁיְּתַקֵּן הַטָּעוּת. וְאִם כָּתַב אֶחָד מִשֵּׁמוֹת שֶׁאֵינָן נִמְחָקִין — צְרִיכָה פָּרָשָׁה זוֹ גְּנִיזָה. לְפִי שֶׁכְּשֶׁמְּתַקֵּן הַטָּעוּת עַל יְדֵי כְּתִיבָה לְאַחַר שֶׁכָּתַב אֵיזֶה אוֹת מֵהַפָּרָשָׁה אַחַר הַטָּעוּת — נִמְצָא פָּרָשָׁה זוֹ כְּתוּבָה שֶׁלֹּא כְּסִדְרָהּ, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה “וְהָיוּ” — בַּהֲוָיָתָן יִהְיוּ.
אֲבָל אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּדְבְּקוּ זוֹ בְּזוֹ בְּעִנְיָן שֶׁפֵּרוּד מוֹעִיל בָּהֶן — יָכוֹל לְהַפְרִידָן אֲפִלּוּ אַחַר כְּתִיבַת כָּל הַפָּרָשָׁה, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם כּוֹתֵב שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן, כֵּיוָן שֶׁעַתָּה אֵינוֹ כּוֹתְבָן, אֶלָּא מַכְשִׁירָן עַל יְדֵי גְּרִירַת הַדְּבֵקוּת שֶׁבֵּינֵיהֶם, וּגְרִירָה אֵינָהּ כְּתִיבָה.
וַאֲפִלּוּ אוֹת שֶׁמַּכְשִׁירוֹ עַל יְדֵי כְּתִיבָה מוּעֶטֶת, מִכָּל מָקוֹם אִם הָיְתָה צוּרָתָהּ עָלֶיהָ קֹדֶם לָכֵן בִּשְׁעַת כְּתִיבָתָה, וְלֹא הָיְתָה נִרְאֵית כְּלָל כְּאוֹת אַחֶרֶת, כְּגוֹן הַיּוּ״דִין שֶׁעַל הַשִּׁי״נִין וְעַל הָעַיְ״נִין וְהַצָּדִ״י וְשֶׁל הָאַלְ״פִין וּפֵ״אִין וְרַגְלֵי הַתָּ״וִין שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹגְעִין בְּגוּף הָאוֹת, וְתִינוֹק שֶׁאֵינוֹ לֹא חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ קוֹרְאָן כְּהִלְכָתָן — יָכוֹל לְתַקְּנוֹ אַחַר כֵּן, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן.