Кто обязан в тфилин и кто свободен

Орах Хаим · симан 38 · лист 1 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
מִי הֵם הַחַיָּבִים בִּתְפִלִּין וְהַפְּטוּרִים וּבוֹ י״א סְעִיפִים
אחוֹלֵה מֵעַיִם — פָּטוּר מִן הַתְּפִלִּין, אֲפִלּוּ אֵין לוֹ צַעַר, וַאֲפִלּוּ הוֹלֵךְ בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין יָכוֹל לִזָּהֵר בָּהֶן הֵיטֵב לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ בִּנְקִיּוּת. וְאֵין לוֹ לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ בָּזֶה אֶלָּא בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, וְהוּא שֶׁנִּרְאֶה לוֹ שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲמִיד אֶת עַצְמוֹ בְּגוּף נָקִי (וְכֵיצַד יַעֲשֶׂה מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁמֵר אֶת עַצְמוֹ מֵהָפִיחַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה — יִתְבָּאֵר בְּסִימָן פ):
באֲבָל שְׁאָר חוֹלֶה, אִם מִצְטַעֵר בְּחָלְיוֹ וְאֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו מִפְּנֵי צַעֲרוֹ — פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶן. וְאִם לָאו — חַיָּב, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה:
גנָשִׁים וַעֲבָדִים כְּנַעֲנִים — פְּטוּרִים מִתְּפִלִּין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, שֶׁהֲרֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אֵינָן זְמַן תְּפִלִּין. וְאִם רָצוּ הַנָּשִׁים לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָן וְלַהֲנִיחָן — מוֹחִין בְּיָדָן, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן יוֹדְעוֹת לִשְׁמֹר אֶת עַצְמָן בִּנְקִיּוּת:
דהַמֵּנִיחַ תְּפִלִּין צָרִיךְ לִזָּהֵר מֵהִרְהוּר תַּאֲוַת הָאִשָּׁה, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּלֹא הִרְהוּרִים — טוֹב שֶׁלֹּא לַהֲנִיחָם. וְהוּא שֶׁיָּדוּעַ לוֹ בְּוַדַּאי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר, אֲבָל מִסָּפֵק לֹא יִמָּנַע מִמִּצְוַת תְּפִלִּין:
האָבֵל בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל אֲבֵלוּת, דְּהַיְנוּ בְּיוֹם הַקְּבוּרָה — אָסוּר לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, מִפְּנֵי שֶׁהַתְּפִלִּין נִקְרָאִין פְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: “פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ”, וְאָבֵל מְעוֹלָל בֶּעָפָר קַרְנוֹ וְאֵין נָאֶה לָתֵת פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר.
אֲבָל בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי חַיָּב בִּתְפִלִּין, שֶׁעִקַּר הַמְרִירוּת אֵינוֹ אֶלָּא יוֹם אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאַחֲרִיתָהּ כְּיוֹם מָר”. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יָנִיחַ עַד אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה, שֶׁאָז כְּבָר עָבַר מִקְצָת זְמַן הָרָאוּי לַהֲנָחַת תְּפִלִּין, וְאָמְרִינָן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן שפח. וְכֵיוָן שֶׁהֵנִיחַ — שׁוּב אֵינוֹ חוֹלֵץ, אֲפִלּוּ בָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת, דְּהַיְנוּ מְנַחֲמִים חֲדָשִׁים שֶׁלֹּא הָיוּ אֶתְמוֹל. אֲבָל לְכַתְּחִלָּה לֹא יָנִיחַ בִּפְנֵיהֶם עַד שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם (וְדִין תְּפִלִּין בְּתִשְׁעָה בְּאָב יִתְבָּאֵר בְּסִימָן תקנה):