Утренние благословения и прочие

Орах Хаим · симан 46 · лист 4 из 7
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְגֵר — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֹּאמַר “שֶׁעָשַׂנִי גֵּר”, כִּי כְּשֶׁנַּעֲשָׂה גֵּר הוּא כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד וְנַעֲשָׂה בְּרִיָּה וַעֲשִׂיָּה חֲדָשָׁה. אֲבָל לֹא יֹאמַר “שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי”, שֶׁהֲרֵי הָיָה גּוֹי בִּתְחִלַּת עֲשִׂיָּתוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן יֹאמַר “שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד”. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה נָכְרִי וְגָרוּעַ מֵעֶבֶד, מִכָּל מָקוֹם הָיָה יָכוֹל לְהִתְגַּיֵּר וּלְהִתְחַיֵּב בְּכָל הַמִּצְווֹת. אֲבָל אִם הָיָה עֶבֶד — לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִשְׁתַּחְרֵר, אֶלָּא אִם כֵּן שִׁחְרְרוֹ רַבּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לוֹ לְבָרֵךְ “שֶׁעָשַׂנִי גֵּר”, כִּי נִתְגַּיֵּר עַל יְדֵי בְּחִירָתוֹ שֶׁבָּחַר בְּדַת יִשְׂרָאֵל. וּלְפִי דִּבְרֵי הַמְקֻבָּלִים שֶׁבְּרָכוֹת אֵלּוּ הֵן עַל יְצִיאַת נִשְׁמָתוֹ בַּלַּיְלָה שֶׁלֹּא נִדְבַּק בָּהּ נִשְׁמַת גּוֹי אוֹ עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה — גַּם הַגֵּר יָכוֹל לְבָרֵךְ כֵּן.
וְהַנָּשִׁים נוֹהֲגוֹת לְבָרֵךְ “שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ”, וְהוּא כְּמוֹ שֶׁמַּצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין עַל הָרָעָה:
הכְּשֶׁמְּסַדְּרִין אוֹתָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — יֵשׁ לְסַדְּרָן כְּסֵדֶר שֶׁמִּתְחַיְּבִין בָּהֶן כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ. כְּגוֹן בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין הוֹלְכִין יָחֵף כְּלָל וְנוֹעֲלִים מִנְעָלִים תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הוֹלְכִין — מְבָרֵךְ תְּחִלָּה “הָעוֹשֶׂה לִי כָּל צָרְכִּי” וְאַחַר כָּךְ “הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר”. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁהוֹלְכִין קְצָת יָחֵף בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ נוֹעֲלִין כְּשֶׁיּוֹצְאִין לַשּׁוּק — מְבָרְכִין “הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר תְּחִלָּה” (וְכֵן לְעִנְיַן “פּוֹקֵחַ עִוְרִים” וּ“מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים”).
וְאִם טָעָה בְּסֵדֶר הַבְּרָכוֹת — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, חוּץ מִבִּרְכַּת “מַתִּיר אֲסוּרִים” וְ“זוֹקֵף כְּפוּפִים”, שֶׁאִם בֵּרַךְ “זוֹקֵף כְּפוּפִים” — לֹא יַחֲזֹר וִיבָרֵךְ “מַתִּיר אֲסוּרִים”, מִפְּנֵי שֶׁבִּכְלַל זְקִיפַת הַקּוֹמָה הוּא הַתָּרַת הָאֵיבָרִים וּתְנוּעָתָם, וְלָמָּה יַחֲזֹר לְבָרֵךְ עַל זֶה שֵׁנִית.
אֲבָל אִם בֵּרַךְ תְּחִלָּה “שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד” — יַחֲזֹר לְבָרֵךְ “שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי” אַף שֶׁהַגּוֹי גָּרוּעַ מֵהָעֶבֶד, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מַעֲלָה בַּגּוֹי שֶׁאֵינָהּ בָּעֶבֶד, שֶׁהָעֶבֶד אֵין לוֹ יִחוּס, שֶׁאֵין זַרְעוֹ מְיֻחָס אַחֲרָיו אֶלָּא אַחֲרֵי הָאֵם כְּמוֹ בִּבְהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר — עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר”, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּנָכְרִי. וְגַם, הַנָּכְרִי יָכוֹל לְהִתְגַּיֵּר מֵעַצְמוֹ וְלִהְיוֹת כְּיִשְׂרָאֵל גָּמוּר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּעֶבֶד.