Кто достоин вести молитву

Орах Хаим · симан 53 · лист 3 из 10
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְכָל זֶה לְמַנּוֹתוֹ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל אֵין מַעֲבִירִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֵׁם רַע שֶׁיָּצָא עָלָיו בְּיַלְדוּתוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ יָצָא עָלָיו מִקָּרוֹב וְיָדוּעַ. וְאִם יוֹצֵא עָלָיו שֵׁם רַע עַתָּה, וְהוּא קוֹל שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק (וְאֵין לוֹ אוֹיְבִים הַמּוֹצִיאִים קוֹל) — אֲפִלּוּ יָחִיד יָכוֹל לִמְחוֹת לְהַעֲבִירוֹ.
וּשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיָּצָא פְּעָמִים רַבּוֹת טְרֵפָה מִתַּחַת יָדוֹ — מְסַלְּקִין אוֹתוֹ מִשְּׁלִיחַ צִבּוּר, וְאֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה הַמַּכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת שׁוֹחֵט וּבוֹדֵק כְּבַתְּחִלָּה, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר יָצָא עָלָיו שֵׁם רַע פַּעַם אַחַת וְסִלְּקוּהוּ — שׁוּב אֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ לְכַתְּחִלָּה:
זרָאוּי לִשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת רִאשׁוֹן וְיֵצֵא אַחֲרוֹן. וְטוֹב לַחֲזֹר אַחַר שְׁלִיחַ צִבּוּר בֶּן צַדִּיק, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה תְּפִלַּת צַדִּיק בֶּן צַדִּיק כו׳. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצַּדִּיק בֶּן רָשָׁע תְּפִלָּתוֹ עַל הַצִּבּוּר יוֹתֵר נִשְׁמַעַת מִתְּפִלַּת בֶּן צַדִּיק, לְפִי שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת הוּא שְׁפַל רוּחַ בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁאֵין בּוֹטֵחַ בִּתְפִלָּתוֹ עַל מַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו כְּמוֹ בֶּן צַדִּיק כִּי אִם עַל חַסְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (וּלְעִנְיַן מַעֲשֶׂה הַכֹּל לְפִי עִנְיַן שִׁפְלוּת רוּחַ שֶׁל זֶה וְצִדְקַת אֲבוֹתָיו שֶׁל זֶה):
חאֵין מוּמִין פּוֹסְלִין אֶלָּא בְּכֹהֲנִים אֲבָל לֹא בִּשְׁלִיחַ צִבּוּר. וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לִזָּהֵר בְּמוּמִין הַגְּלוּיִים, מִשּׁוּם “הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ וְגו׳”:
טאֵין מְמַנִּין אֶלָּא מִי שֶׁנִּתְמַלֵּא זְקָנוֹ, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר. וַאֲפִלּוּ הַצִּבּוּר מוֹחֲלִין עַל כְּבוֹדָם — אָסוּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁלִיחַ צִבּוּר קָבוּעַ, אֲבָל בְּאַקְרַאי יָכוֹל לֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה מִשֶּׁהֵבִיא ב׳ שְׂעָרוֹת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְמַנֶּה מִפִּי הַצִּבּוּר אוֹ מִפִּי שְׁלִיחַ צִבּוּר הַמְמַנֶּה אוֹתוֹ לְהָקֵל מֵעָלָיו לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ לְעִתִּים, שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן קְבִיעוּת לְאוֹתָם הָעִתִּים. אֲבָל אִם מִנּוּהוּ הַצִּבּוּר אוֹ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיִּהְיֶה הוּא מוּכָן לְהִתְפַּלֵּל לִפְעָמִים כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה שְׁלִיחַ צִבּוּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — אֵין זֶה נִקְרָא קְבִיעוּת, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי כָּךְ. וְלֹא אָסְרוּ אֶלָּא לְעִתִּים יְדוּעִים, שֶׁלְּאוֹתוֹ עֵת הוּא קָבוּעַ בְּוַדַּאי.
וְכָל זֶה בְּכָל הַשָּׁנָה, אֲבָל בְּתַעֲנִית — צָרִיךְ לִהְיוֹת זָקֵן מַמָּשׁ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְכַתְּחִלָּה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקע״ט, אוֹ הַמֻּפְלָג שֶׁבַּצִּבּוּר. וְהוּא הַדִּין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר — טוֹב שֶׁיִּהְיֶה אָדָם מֻפְלָג שְׁלִיחַ צִבּוּר אִם אֶפְשָׁר: