Кадиш

Орах Хаим · симан 55 · лист 4 из 9
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
זאִם הִתְחִיל אֶחָד מֵעֲשָׂרָה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת י״ח לְבַדּוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲנוֹת עִמָּהֶם — אַף עַל פִּי כֵן מִצְטָרֵף עִמָּהֶם. וְהוּא הַדִּין לְב׳ אוֹ ג׳ אוֹ ד׳, כָּל שֶׁנִּשְׁאָר הָרֹב שֶׁעוֹנִין אָמֵן — אֵין עֲנִיַּת הַמִּעוּט מְעַכֶּבֶת, שֶׁאֵין אֲמִירַת דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בַּעֲשָׂרָה תָּלוּי בַּעֲנִיָּתָן רַק שֶׁיִּהְיוּ שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”, עַל כָּל עֲשָׂרָה שֶׁהֵם בְּנֵי קְדֻשָּׁה — שְׁכִינָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, וִיכוֹלִים לוֹמַר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה (כְּגוֹן קַדִּישׁ וּ“בָרְכוּ”, אוֹ אֲפִלּוּ קְדֻשָּׁה אִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לֹא הִתְפַּלֵּל עֲדַיִן בְּלַחַשׁ לְעַצְמוֹ. אֲבָל כְּשֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר הַתְּפִלָּה פַּעַם ב׳ — צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיוּ ט׳ שׁוֹמְעִין וְעוֹנִין אָמֵן אַחֲרָיו, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּרְכוֹתָיו לְבַטָּלָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סִימָן קכ״ד):
חוְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא הַדִּין אִם אֶחָד מִי׳ יָשֵׁן — מִצְטָרֵף לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹנֶה עִמָּהֶם, אֲבָל יוֹתֵר מֵאֶחָד — אֵין כְּבוֹד שָׁמַיִם לְצָרְפָם אִם הֵם יְשֵׁנִים.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לְדַמּוֹת יָשֵׁן לְמִתְפַּלֵּל, לְפִי שֶׁהַיָּשֵׁן נִשְׁמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ וְאֵין קְדֻשָּׁה שׁוֹרָה עָלָיו, וְאֶפְשָׁר שֶׁרוּחַ הַטֻּמְאָה שׁוֹרָה עָלָיו אֲפִלּוּ כְּשֶׁיָּשֵׁן בַּיּוֹם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ד׳.
וּלְעִנְיַן מַעֲשֶׂה — אֵין לְהַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְמַחֲלֹקֶת, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לַהֲקִיצוֹ:
טכְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל לְבַדּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֲשָׂרָה בִּלְעָדוֹ — נָכוֹן שֶׁיַּמְתִּינוּ מִלּוֹמַר קַדִּישׁ עַד שֶׁיִּגְמֹר כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה גַּם הוּא. אֲבָל אִם מִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם וּמַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ — אֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סִימָן קכ״ד:
יוּמִי שֶׁיָּשֵׁן בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מַגִּיעִין לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה — נָכוֹן שֶׁיַּמְתִּינוּ עַד שֶׁיְּעוֹרְרוּהוּ מִשְּׁנָתוֹ. וְאִם לֹא רָצָה לַעֲמֹד — אֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין:
יאחֵרֵשׁ הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר — הֵן כְּפִקְחִים, וּמִצְטָרְפִים לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עוֹנִין עִמָּהֶם. וַאֲפִלּוּ הֵם ב׳ אוֹ יוֹתֵר, כָּל שֶׁהָרֹב הֵם פִּקְחִים שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲנוֹת אָמֵן — אֵין עֲנִיַּת הַמִּעוּט מְעַכֶּבֶת כָּל שֶׁהֵם בְּנֵי מִצְווֹת וְהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁאִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר הִתְפַּלֵּל כְּבָר בְּלַחַשׁ — לֹא יַחֲזִיר הַתְּפִלָּה שֵׁנִית אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ ט׳ הַשּׁוֹמְעִים וְעוֹנִין אָמֵן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סִימָן קכ״ד. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר — הֲרֵי הוּא כְּשׁוֹטֶה וְקָטָן, וְזֶהוּ חֵרֵשׁ שֶׁדִּבְּרוּ בּוֹ חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם: