«Барху» и ответ на него

Орах Хаим · симан 57 · лист 1
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּין “בָּרְכוּ” וַעֲנִיָּתוֹ וּבוֹ ה׳ סְעִיפִים
אהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ לוֹמַר “בָּרְכוּ אֶת ה׳ הַמְבֹרָךְ” בְּקוֹל רָם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ כָּל הַקָּהָל וְיַעֲנוּ אַחֲרָיו “בָּרוּךְ ה׳ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד”:
בוְאִם אָמַר בְּלַחַשׁ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּי שֶׁלֹּא שָׁמַעא מִמֶּנּוּ “בָּרְכוּ” אֶלָּא שָׁמַע הַקָּהָל שֶׁסְּבִיבָיו עוֹנִין אַחֲרָיו “בָּרוּךְ ה׳ כו׳” — אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲנוֹת עִמָּהֶם, אֶלָּא עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם אָמֵן.
וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם ט׳ שָׁמְעוּ מִמֶּנּוּ “בָּרְכוּ” וְעוֹנִין אַחֲרָיו — יְכוֹלִים כָּל הַקָּהָל לַעֲנוֹת עִמָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ כָּאן עֲשָׂרָה הָאוֹמְרִים דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. וְכֵן עִקָּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קכ״ד (עַיֵּן בְּמָגֵן אַבְרָהָם שָׁם):
גוְצָרִיךְ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לַחֲזֹר וְלוֹמַר “בָּרוּךְ ה׳ וְכו׳”, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל, שֶׁאוֹמֵר לָהֶם “בָּרְכוּ” וְהוּא אֵינוֹ “מְבָרֵךְ”. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר “הַמְבֹרָךְ” וְלֹא הוֹצִיא עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל לְגַמְרֵי — צָרִיךְ הוּא לְהַחֲזִיר אֶת עַצְמוֹ לַכְּלָל לְגַמְרֵי וְלוֹמַר “בָּרוּךְ ה׳ הַמְבֹרָךְ” כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַצִּבּוּר (עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קצ״ב):
דוְנָהֲגוּ שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מַאֲרִיךְ בְּ“בָרְכוּ” וְהַקָּהָל אוֹמְרִים “יִתְבָּרֵךְ וְיִשְׁתַּבַּח כו׳” בְּעוֹד שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ בְּנִּגּוּן. אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר הַתֵּבוֹת — אָסוּר לוֹמַר כְּלוּם, אֶלָּא צָרִיךְ לְכַוֵּן וְלִשְׁמֹעַ כְּמוֹ בַּקַּדִּישׁ. וְלָכֵן אִם אֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מַאֲרִיךְ כָּל כָּךְ בְּנִגּוּן אֶלָּא בְּחִתּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת — אֵין לְאָמְרוֹ כְּלָל:
המָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִין לִצְעֹק עַל חַבְרֵיהֶם בֵּין קַדִּישׁ וּ“בָרְכוּ” לְ“יוֹצֵר אוֹר”, אוֹ לְדַבֵּר בְּצָרְכֵי רַבִּים — טוֹעִים הֵם, שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק בֵּינֵיהֶם אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ מִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״ד:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
דין זה במ״א. וצ״ע שסותר למ״ש המ״א סי׳ קכד. ובסימן קל״ט לקמן שכיון שלא שמעו עשרה הוי יחיד ולא מועיל כמו שכתב בב״י בשם מהר״י וצע״ג: