Первое благословение «Йоцер»

Орах Хаим · симан 59 · лист 2 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ביֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּ“יוֹצֵר” יָכוֹל הַיָּחִיד לְאָמְרָהּ, שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה לַקְּדֻשָּׁה שֶׁבַּתְּפִלָּה שֶׁאוֹמְרִים “נַקְדִּישָׁךְ” אוֹ “נְקַדֵּשׁ” שֶׁאֲנַחְנוּ מַקְדִּישִׁים אוֹתוֹ וְאֵין רַשַּׁאי לְהַקְדִּישׁ בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, אֲבָל קְדֻשָּׁה שֶׁל “יוֹצֵר” שֶׁאֵין אָנוּ מַקְדִּישִׁין אוֹתוֹ אֶלָּא מַזְכִּירִין הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאוֹמְרִים לוֹ מְשָׁרְתָיו — מֻתָּר בְּיָחִיד, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא כְּמוֹ סִפּוּר דְּבָרִים. וְכֵן קְדֻשַּׁת “וּבָא לְצִיּוֹן” כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא קְרִיאַת פְּסוּקִים בְּעָלְמָא — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין הַיָּחִיד אוֹמֵר לֹא קְדֻשַּׁת “יוֹצֵר” וְלֹא קְדֻשַּׁת “וּבָא לְצִיּוֹן”, אֶלָּא כְּשֶׁמַּגִּיעַ לַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּ“יוֹצֵר” — יֹאמַר “וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה קָדוֹשׁ וְהָאוֹפַנִּים כו׳ וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ”. וְטוֹב לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם וְלִזָּהֵר שֶׁיָּחִיד יֹאמְרֶנָה בְּנִגּוּן וּטְעָמִים כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה. אֲבָל הַמִּנְהָג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.
וּכְשֶׁעוֹנִין קְדֻשָּׁה זוֹ בְּצִבּוּר — יֵשׁ לַעֲנוֹת בְּקוֹל רָם, וְיֵשׁ לוֹמַר אוֹתָהּ מְיֻשָּׁב. וְלֹא שֶׁיֵּשֵׁב אִם הָיָה עוֹמֵד, אֶלָּא שֶׁאִם הָיָה יוֹשֵׁב — אֵין לוֹ לַעֲמֹד לִקְדֻשָּׁה זוֹ כְּמוֹ לִקְדֻשָּׁה שֶׁבַּתְּפִלָּה:
גיֵשׁ לוֹמַר “מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמַמְלִיכִים”— הַכֹּל בְּמ״ם וְלֹא בְּנו״ן, כִּי כָּל נֻסַּח הַבְּרָכָה הוּא לְשׁוֹן מִקְרָא וּלְשׁוֹן מִקְרָא הוּא בְּמ״ם וְלֹא בְּנו״ן (וְיֵשׁ נוֹהֲגִין מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם לוֹמַר בְּנו״ן):
דבְּרָכוֹת אֵלּוּ שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע — הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא בָּקִי. וְאֵינָן דּוֹמוֹת לִתְפִלָּה שֶׁאֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶלָּא מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי, לְפִי שֶׁהַתְּפִלָּה בַּקָּשַׁת רַחֲמִים הִיא וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ אִם יוֹדֵעַ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּבְרָכוֹת אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.
וּמִכָּל מָקוֹם, אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא שְׁלִיחַ צִבּוּר אֶת הַצִּבּוּר, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם ט׳ הַשּׁוֹמְעִים וְעוֹנִין אָמֵן. אֲבָל כְּשֶׁאֵין ט׳ שׁוֹמְעִין — יָחִיד הוּא, וְאֵין יָחִיד מוֹצִיא אֶת הַיָּחִיד אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי אֶלָּא בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין וּבִרְכַּת הַמִּצְווֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִשְּׁאָר כָּל הַבְּרָכוֹת. חוּץ מִבִּרְכַּת קְרִיאַת שְׁמַע וְכָל בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר שֶׁהֵן בִּרְכוֹת שֶׁבַח וְהוֹדָאָה, וְנִתַּקְנוּ לְאָמְרָם בְּפִיו, אוֹ שֶׁיִּשְׁמַע אוֹתָן בְּרָב עָם שֶׁהִיא הַדְרַת מֶלֶךְ כְּשֶׁט׳ שׁוֹמְעִין מֵאֶחָד וְעוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן אַף עַל פִּי שֶׁהוּא גַּם כֵּן בִּרְכַּת הוֹדָאָה עַל הֶעָבָר, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהוּא בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין — הֵקֵלּוּ בָּהֶן.