Благословения Шма и намерение при них

Орах Хаим · симан 60 · лист 2 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
הכָּל הַמִּצְווֹת צְרִיכוֹת כַּוָּנָה לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה בַּעֲשִׂיַּת אוֹתָהּ מִצְוָה. וְאִם עֲשָׂאָהּ בְּלֹא כַּוָּנָה לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא כְּמִתְעַסֵּק בְּעָלְמָא אוֹ לְכַוָּנָה אַחֶרֶת וְלֹא לְשֵׁם אוֹתָהּ מִצְוָה — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ מִן הַתּוֹרָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּצְווֹת אֵין צְרִיכוֹת כַּוָּנָה, וְאַף הַמִּתְעַסֵּק יָצָא בְּדִיעֲבַד. וַהֲלָכָה כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִּצְווֹת שֶׁל תּוֹרָה, אֲבָל בְּשֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֲלָכָה שֶׁאֵין צָרִיךְ כַּוָּנָה. וְיֵשׁ חוֹלְקִין, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע״ה. וּקְרִיאַת שְׁמַע הִיא מִן הַתּוֹרָה, וּצְרִיכָה כַּוָּנָה לְדִבְרֵי הַכֹּל.
וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ מִּצְווֹת שֶׁל תּוֹרָה אֵין צָרִיךְ כַּוָּנָה, מִכָּל מָקוֹם בִּקְרִיאַת שְׁמַע צָרִיךְ כַּוָּנַת הַלֵּב שֶׁיָּבִין מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר בְּפִיו, וְלֹא אָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ כַּוָּנָה אֶלָּא בְּכַוָּנָה לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה, אֲבָל צָרִיךְ כַּוָּנַת הָעִנְיָן, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּהַסְכָּמַת הַלֵּב. וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לִשְׁאָר מִּצְווֹת שֶׁהֵן מִּצְווֹת עֲשִׂיָּה, וְכָל שֶׁעָשָׂה מִצְוָתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּוֵּן לָהּ — הֲרֵי קִיֵּם מִצְוַת עֲשִׂיָּתָהּ, אֶלָּא שֶׁאֵין זֶה מִן הַמֻּבְחָר, וְכָל שֶׁכֵּן אִם כִּוֵּן לָצֵאת אַף עַל פִּי שֶׁהִרְהֵר בָּהּ בָּאֶמְצַע בִּדְבָרִים אֲחֵרִים — יָצָא לְדִבְרֵי הַכֹּל. אֲבָל קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה שֶׁהֵן קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם אוֹ סִדּוּר שְׁבָחִים — אֵינוֹ בְּדִין שֶׁיִּהְיֶה לְבָבוֹ פּוֹנֶה לִדְבָרִים אֲחֵרִים.
וְכָל זֶה בְּפָסוּק רִאשׁוֹן שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהוּא “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל”, שֶׁהוּא עִקָּר קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם. וְכֵן בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל תְּפִלָּה. אֲבָל מִ“וְאָהַבְתָּ” וְאֵילָךְ — אֵין הַכַּוָּנָה מְעַכֶּבֶת בְּדִיעֲבַד. וַאֲפִלּוּ הָיָה קוֹרֵא בַּתּוֹרָה אוֹ מַגִּיהַּ הַפָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ בְּעוֹנַת קְרִיאַת שְׁמַע — יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַוֵּן לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְהוּא שֶׁנִתְכַוֵּן בְּפָסוּק רִאשׁוֹןא (מִפְּנֵי שֶׁעִקָּר קְרִיאַת שְׁמַע אֵינָהּ אֶלָּא פָּסוּק רִאשׁוֹן בִּלְבַד שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה, וְהַשְּׁאָר שֶׁתִקְּנוּ חֲכָמִים לֹא הִצְרִיכוּ כַּוָּנָה אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל אִם קָרָא הַשְּׁאָר בְּלֹא כַּוָּנָה — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת, בֵּין שֶׁקָּרָא בְּלֹא כַּוָּנָה לָצֵאת בֵּין שֶׁלֹּא בְּכַוָּנַת הָעִנְיָן.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
מפני שעיקר ק״ש אינה אלא פסוק ראשון כו׳. כ״מ בב״י סס״י ס״ג דהא בהא תליא. ואף שכ״כ לכוונת הענין הרי העתיק שם לשון הרשב״א דאין לחלק כלל בין פסוק ראשון לשאר פסוקים לענין כוונה לצאת, וע״כ צ״ל בכאן כמ״ש, וכן הוא בהדיא ברשב״א בדף י״ג ע״ב לפי״ד הרמב״ם. ואף להראב״ד סגי בכוונת קריאה שהיא כל דהוא כמ״ש לעיל. עי׳ סי׳ תר״ץ ס״ט: