Где можно прерываться, а где нельзя

Орах Хаим · симан 66 · лист 4 из 7
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יִקְרָא עִם הַחַזָּן כְּלַל, וְיִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵי הָאוֹמְרִים שֶׁיָכוֹל לְבָרֵךְ עַל שְׁמִיעָה מֵהַחַזָּן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קמ״א. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יַפְסִיק וְיֹאמַר לְהַחַזָּן שֶׁיֹּאמַר “מִי שֶׁבֵּרַךְ”.
וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר לָרֹאשׁ אֲפִלּוּ שָׁהָה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁהָה בִּרְצוֹנוֹ שֶׁזֶּה אֵינוֹ נִקְרָא אֹנֶס כְּלָל, וּבְלֹא אֹנֶס כְּלָל — הַכֹּל מוֹדִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס״ה:
זוְאֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים: בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה, בֵּין שְׁנִיָּה לִ“שְׁמַע”, בֵּין “שְׁמַע” לִ“וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ”, בֵּין “וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ” לְ“וַיֹּאמֶר”. אֲבָל בֵּין “וַיֹּאמֶר” לֶ“אֱמֶת וְיַצִּיב” — לֹא יַפְסִיק בְּשׁוּם עִנְיָן, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בֵּין “ה׳ אֱלֹקֵיכֶם” לֶ“אֱמֶת”, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “וַה׳ אֱלֹקִים אֱמֶת”, אֶלָּא יֹאמַר “אֲנִי ה׳ אֱלֹקֵיכֶם אֱמֶת”, וְאָז יַפְסִיק כְּדִין הֶפְסֵק בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק. וְיֵשׁ לִזָּהֵר לוֹמַר גַּם “וְיַצִּיב”, לְפִי שֶׁ“וְיַצִּיב” הוּא גַּם כֵּן לְשׁוֹן אֱמֶת, עַל כֵּן אֵין לְהַפְסִיק בֵּינוֹ לְ“ה׳ אֱלֹקֵיכֶם” בְּדִבּוּר אַחֵר אֶלָּא בְּמִלַּת “אֱמֶת” בִּלְבַדָּהּ:
חאִם פָּסַק מִפְּנֵי הַיִּרְאָה אוֹ הַכָּבוֹד אַחַר שֶׁאָמַר “אֱמֶת”, וְכֵן אִם סִיֵּם “ה׳ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת” קֹדֶם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, וּמַמְתִּין עַל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיֹּאמַר עִמּוֹ בִּרְכַּת “אֱמֶת וְיַצִּיב” — אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹמֵר “אֱמֶת”, אֶלָּא מַתְחִיל מִ“וְיַצִּיב” אוֹ מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק:
טצָרִיךְ לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קי״א, וְלֹא יַפְסִיק אַחַר שֶׁסִּיֵּם “גָּאַל יִשְׂרָאֵל” אֲפִלּוּ כְּמוֹ בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק.
וְלָכֵן יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר “גָּאַל יִשְׂרָאֵל”, לֹא אַחַר בִּרְכַּת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנוֹהֲגִין לַעֲנוֹת אַחַר בִּרְכוֹת עַצְמוֹ בְּסִיּוּם ב׳ אוֹ ג׳ בְּרָכוֹת, וְלֹא אַחַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעֲנִיַּת אָמֵן אֵינָהּ חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק, כֵּיוָן שֶׁהִיא צֹרֶךְ הַבְּרָכָה וְסִיּוּמָהּ. וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לַעֲנוֹת אָמֵן בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה אַחַר שֶׁמְּסַיֵּם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּרָכָה זוֹ, אֲבָל לֹא אַחַר בִּרְכַּת עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״ד.
וּמִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת לְדִבְרֵי הַכֹּל — יוּכַל לְכַוֵּן לְסַיֵּם עִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, וְאָז אֵינוֹ מְחֻיָּב לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, לְפִי מִנְהָגֵנוּ שֶׁאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר בִּרְכַּת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ אַחַר “יִשְׁתַּבַּח”, וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִמְּקוֹמוֹת שֶׁמֻּתָּר לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם וּבְסִימָן נ״א.