Запрет благословлять при виде наготы

Орах Хаим · симан 74 · лист 2 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל הַיָּשֵׁן עָרֹם בְּכִלָּה שֶׁאֵינוֹ גָּבוֹהַּ י׳ טְפָחִים וְהוֹצִיא רֹאשׁוֹ חוּצָה לָהּ וְגַם כִּסָּה בְּבֶגֶד עַל לִבּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעֶרְוָתוֹ מִגֻלָּה בַּכִּלָּה — הֲרֵי זֶה כִּמְכֻסֶּה בְּטַלִּית, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין הַכִּלָּה גָּבוֹהַּ י׳ טְפָחִים שֵׁם כִּסּוּי עָלֶיהָ, וְאֵינָהּ דּוֹמָה לְבַיִת שֶׁהוּא חָלוּק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהָעֶרְוָה נִרְאֵית בְּתוֹכוֹ — אָסוּר:
גמַיִם אֲפִלּוּ הֵן צְלוּלִין חֲשׁוּבִים כִּסּוּי לָעֶרְוָה, וּבִלְבַד שֶׁיּוֹצִיא רֹאשׁוֹ וְלִבּוֹ חוּץ לַמַּיִם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עִם עֶרְוָתוֹ תַּחַת מִכְסֶה אֶחָד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סָעִיף א׳. וְאִם לִבּוֹ תּוֹךְ הַמַּיִם, אִם הֵם צְלוּלִים — אָסוּר מִשּׁוּם לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה. וְאִם הֵן עֲכוּרִים שֶׁאֵין אֲבָרָיו נִרְאִים בָּהֶם — מֻתָּר לִקְרוֹת בְּתוֹכָם, וְהוּא מִפְּנֵי שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים הֶפְסֵק בֵּין לִבּוֹ לָעֶרְוָה. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה רֵיחָם רַע, שֶׁאָז צָרִיךְ לְהַרְחִיק מֵהֶם ד׳ אַמּוֹת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן. וּמַיִם צְלוּלִים שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע עוֹכְרָן בְּרַגְלָיו וּמֻתָּר. וְהָרוֹחֵץ בְּמַיִם צְלוּלִים שֶׁבַּכְּלִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעָכְרָן וְרוֹצֶה לִשְׁתּוֹת, אִם לִבּוֹ תּוֹךְ הַמַּיִם — יְכַסֶּה בַּבֶּגֶד מִמַּטָּה לְלִבּוֹ וִיבָרֵךְ.
אֲבָל אִם כִּסָּהוּ בְּיָדוֹ — אֵינוֹ חָשׁוּב כִּסּוּי, שֶׁהַלֵּב וְהַיָּד גּוּף אֶחָד הֵן וְאֵין הַגּוּף יָכוֹל לְכַסּוֹת אֶת עַצְמוֹ. וְהוּא הַדִּין אִם מְכַסֶּה אֶת רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו — אֵינוֹ חָשׁוּב כִּסּוּי שֶׁיּוּכַל לְבָרֵךְ כָּךְ בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן בְּסִימָן צ״א:
דאִם הָאָדָם מְחַבֵּק גּוּפוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו — הֲרֵי זֶה חֲשׁוּבָה הַפְסָקָה בֵּין לִבּוֹ לָעֶרְוָה, שֶׁאַף שֶׁהַיָּד אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כִּסּוּי — חֲשׁוּבָה הַפְסָקָה, כֵּיוָן שֶׁמִּכָּל מָקוֹם אֵין לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה:
היֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַנָּשִׁים יְכוֹלוֹת לְבָרֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל כְּשֶׁהֵן לְבוּשׁוֹת הֶחָלוּק אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מַפְסִיקוֹת לְמַטָּה מִלִּבָּן, לְפִי שֶׁעֶרְוָתָן לְמַטָּה מְאֹד וְאֵין לִבָּם רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה. וּמִכָּל מָקוֹם אִם הֵן עֲרֻמּוֹת, כֵּיוָן שֶׁעֶרְוָתָן מִגֻלָּה וְנִרְאֵית לַאֲחֵרִים — אָסוּר מִשּׁוּם “וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְגו׳”. וְאִם הִיא יוֹשֶׁבֶת שֶׁאָז אֵין פָּנֶיהָ שֶׁל מַטָּה נִרְאֵית — מֻתֶּרֶת לְבָרֵךְ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא עֲרֻמָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר״ו: