Нужда, омовение и прочие приготовления

Орах Хаим · симан 92 · лист 2 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
גוּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה יִבְדֹּק אֶת עַצְמוֹ יָפֶה קֹדֶם הַתְּפִלָּה שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִנְקָבָיו אַחַר כָּךְ וְיִטָּרֵד בִּתְפִלָּתוֹ. וְכֵן יָסִיר כִּיחוֹ וְנִיעוֹ וְכָל דָּבָר הַטּוֹרְדוֹ.
וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לִרְחֹץ יָדָיו בַּמַּיִם אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹטֵל יָדָיו שַׁחֲרִית, כֵּיוָן שֶׁנָּגַע בְּטִנֹּפֶת אַחַר נְטִילַת שַׁחֲרִית. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יְבָרֵךְ עַל רְחִיצָה זוֹ אִם כְּבָר בֵּרַךְ עַל נְטִילַת שַׁחֲרִית, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ז׳:
דוְאִם אֵין לוֹ מַיִם — צָרִיךְ לַחֲזֹר אַחֲרֵיהֶם עַד פַּרְסָה אִם הוּא בַּדֶּרֶךְ וְהַמַּיִם נִמְצָאִים לְפָנָיו בְּרִחוּק פַּרְסָה וְיָכוֹל לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן קֹדֶם שֶׁיַּעֲבֹר זְמַן הַתְּפִלָּה. וְהוּא שֶׁהוֹלֵךְ יְחִידִי, אֲבָל אִם הוֹלֵךְ בְּשַׁיָּרָא — אֵין צָרִיךְ לְהִפָּרֵד מִן הַשַּׁיָּרָא לָלֶכֶת יְחִידִי לִמְקוֹם הַמַּיִם. וְאִם צָרִיךְ לַחֲזֹר לַאֲחוֹרָיו לִמְקוֹם מַיִם עַד מִיל — חוֹזֵר, יוֹתֵר מִמִּיל — אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר.
וְאִם מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יַעֲבֹר זְמַן הַתְּפִלָּה עַד שֶׁיַּגִּיעַ לִמְקוֹם הַמַּיִם — לֹא יַחֲזֹר אַחֲרֵיהֶם כְּלָל, רַק יְנַקֶּה יָדָיו בִּצְרוֹר אוֹ בְּעָפָר אוֹ בְּקוֹרָה אוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁמְּנַקֶּה:
הוְכָל זֶה כְּשֶׁיָּדָיו מְלֻכְלָכוֹת אוֹ שֶׁנָּגְעוּ בְּמָקוֹם מְטֻנָּף, אֲבָל אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לָהֶן שׁוּם לִכְלוּךְ אַף עַל פִּי שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם אַחַר נְטִילַת שַׁחֲרִית — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִטְּלָן וְלֹא לְנַקּוֹתָן, שֶׁסְּתָם יָדַיִם כְּשֵׁרוֹת לִתְפִלָּה כְּמוֹ שֶׁכְּשֵׁרוֹת לִשְׁאָר בְּרָכוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֶסַּח הַדַּעַת פּוֹסֵל לִתְפִלָּה כְּמוֹ שֶׁפּוֹסֵל לַאֲכִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן וְשֶׁמָּא נָגְעוּ בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת. וְכֵן עִקָּר.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם אֵין מַיִם מְזֻמָּנִים לְפָנָיו — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר אַחֲרֵיהֶם אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לָהֶם שׁוּם לִכְלוּךְ, שֶׁלְּעִנְיָן זֶה יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, אֶלָּא יְנַקֶּה יָדָיו בְּכָל דָּבָר שֶׁמְּנַקֶּה, שֶׁנִּקָּיוֹן מוֹעִיל אַף לְיָדַיִם שֶׁל הֶסַּח הַדַּעַת, שֶׁפְּסוּל הֶסַּח הַדַּעַת הוּא מִשּׁוּם שֶׁמָּא מֻדְבָּק בָּהֵן מְעַט זֵעָה אוֹ צוֹאָה, וּכְשֶׁמְּנַקֶּה יִתְקַנְּחוּ.
וַאֲפִלּוּ בְּיָדַיִם מְלֻכְלָכוֹת — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר אַחַר מַיִם אֶלָּא כְּשֶׁאֶפְשָׁר, אֲבָל כְּשֶׁעוֹמֵד בִּתְפִלָּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ וְנִזְכַּר שֶׁנָּגַע בְּמָקוֹם מְטֻנָּף — דַּי בְּנִקְיוֹן עָפָר אוֹ צְרוֹרוֹת, אוֹ מְחַכֵּךְ יָדָיו בַּכֹּתֶל.
אֲבָל לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לִגַּע בְּמָקוֹם מְטֻנָּף (אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ מַיִם מְזֻמָּנִים לְפָנָיו, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק) בַּתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צ״ז: