Отрыжка и зевота во время молитвы

Орах Хаим · симан 97 · лист 1 из 2
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
שֶׁלֹּא יְגַהֵק וְלֹא יְפַהֵק בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וּבוֹ ה׳ סְעִיפִים
אלֹא יְגַהֵק, דְּהַיְנוּ נְפִיחָה שֶׁאָדָם מוֹצִיא מִגּוּפוֹ לְפִיו מִתּוֹךְ שָׂבְעוֹ. וְלֹא יְפַהֵק, דְּהַיְנוּ שֶׁפּוֹתֵחַ פִּיו כְּאָדָם הָרוֹצֶה לִישֹׁן אוֹ שֶׁעָמַד מִשֵּׁנָה. וְאִם גִּהֵק אוֹ פִּהֵק לִרְצוֹנוֹ — הֲרֵי זֶה מִגַּסֵּי הָרוּחַ. אִם צָרִיךְ לְפַהֵק מִתּוֹךְ אֹנֶס — יַנִּיחַ יָדוֹ עַל פִּיו שֶׁלֹּא תֵּרָאֶה פְּתִיחָתוֹ.
וְלֹא יַנִּיחַ יָדוֹ עַל סַנְטֵרוֹ, דְּהַיְנוּ לְחִי הַתַּחְתּוֹן, בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דֶּרֶךְ גַּסּוּת הָרוּחַ. וְחַזָּנִים הָעוֹשִׂים כֵּן בִּשְׁעַת הַזֶּמֶר — מֻתָּר, לְפִי שֶׁאֵינָם מִתְכַּוְּנִים לְגַסּוּת אֶלָּא לְהַנְעִים אֶת הַקּוֹל. אֲבָל שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַזֶּמֶר — אָסוּר:
בהָרָק בִּתְפִלָּתוֹ — כְּאִלּוּ רָק בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. לְפִיכָךְ, אָסוּר לָרֹק לִרְצוֹנוֹ שֶׁלֹּא מֵאֹנֶס אֲפִלּוּ עוֹמֵד בְּתַחֲנוּנִים שֶׁלְּאַחַר הַתְּפִלָּה, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא פָּסַע — הֲרֵי זֶה עוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אֲבָל אִם צָרִיךְ לָרֹק — מֻתָּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטַעֵר בַּתְּפִלָּה וְנִמְצָא טָרוּד.
וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יָרֹק עַל גַּבֵּי קַרְקַע אֲפִלּוּ יֵשׁ שָׁם גֶּמִי אוֹ תֶּבֶן שֶׁיְּכַסּוּ הָרֹק, אֶלָּא מַבְלִיעוֹ בִּכְסוּתוֹ בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה, כְּגוֹן בַּבֶּגֶד הַתַּחְתּוֹן, אֲבָל בַּבֶּגֶד הָעֶלְיוֹן שֶׁהָרֹק נִרְאֶה — אָסוּר. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁלּוֹבְשִׁין בַּחֲגוֹרָה חֲתִיכַת בֶּגֶד (שֶׁקּוֹרִין פציילט) — אֶפְשָׁר שֶׁמֻּתָּר לְהַבְלִיעַ בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהָרֹק נִרְאֶה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא עָשׂוּי לְכָךְ — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם מִאוּס.
וְאִם הוּא אִסְטְנִיס שֶׁמָּאוּס עָלָיו לְהַבְלִיעוֹ בִּכְסוּתוֹ, אוֹ שֶׁמָּאוּס עָלָיו לְהַשְׁהוֹתוֹ בְּפִיו עַד שֶׁיִּבְלָעֶנּוּ (אוֹ שֶׁהוּא כְּסוּת נָאֶה וְאִם נַצְרִיכֶנּוּ שֶׁיִּבְלָעֶנּוּ יַטְרִידֶנּוּ גַּם כֵּן) — זוֹרְקוֹ לַאֲחוֹרָיו, אֲבָל לֹא לְפָנָיו, מִפְּנֵי שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל שְׁכִינָה לְפָנָיו. וּצְדָדִין הֵם כִּלְפָנָיו לְעִנְיָן זֶה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְזָרְקוֹ לַאֲחוֹרָיו — זוֹרְקוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, אֲבָל לֹא לִימִינוֹ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “ה׳ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ”. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָרֹק כִּי אִם לְפָנָיו — מֻתָּר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטָּרֵד:
גאִם כִּנָּה עוֹקַצְתּוֹ — יְמַשְׁמֵשׁ בִּבְגָדָיו לַהֲסִירָהּ שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל כַּוָּנָתוֹ, אֲבָל לֹא יְסִירֶנָּה בְּיָדוֹ אֲפִלּוּ הִיא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם מִלְמוּלֵי זֵעָה (שֶׁאֵין צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם לִתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאֵין צָרִיךְ אִם נָגַע בִּשְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים טְמֵאִים), מִכָּל מָקוֹם מְאוּסָה הִיא וּגְנַאי הוּא אֲפִלּוּ אִם יִרְאֶנָּה אָדָם — קַל וָחֹמֶר כְּשֶׁעוֹמֵד בַּתְּפִלָּה לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.