Пропуск молитвы по ошибке или принуждению

Орах Хаим · симан 108 · лист 5 из 6
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
טזטָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה בְּשַׁבָּת — מִתְפַּלֵּל עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁל חֹל, מַבְדִּיל בָּרִאשׁוֹנָה וְאֵינוֹ מַבְדִּיל בַּשְּׁנִיָּה, לְפִי שֶׁהַבְדָּלָה דַּי בְּפַעַם אַחַת מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּהַזְכָּרַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר בְּכָל הַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּהֶן לָכֵן צָרִיךְ גַּם כֵּן לְהַזְכִּיר בִּתְפִלַּת תַּשְׁלוּמִין שֶׁמִּתְפַּלֵּל בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְאִם הִבְדִּיל בִּשְׁתֵּיהֶן — יָצָא. וְכֵן אִם לֹא הִבְדִּיל בִּשְׁתֵּיהֶן — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר, שֶׁאֵין חוֹזְרִין בִּשְׁבִיל הַזְכָּרַת הַבְדָּלָה בַּתְּפִלָּה הוֹאִיל וְיָכוֹל לְאָמְרָהּ עַל הַכּוֹס, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ״ד.
אֲבָל אִם לֹא הִבְדִּיל בָּרִאשׁוֹנָה וְהִבְדִּיל בַּשְּׁנִיָּה — שְׁנִיָּה עָלְתָה לוֹ לְשֵׁם עַרְבִית, רִאשׁוֹנָה לֹא עָלְתָה, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל י״ח לְתַשְׁלוּמֵי מִנְחָה, לְפִי שֶׁגִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁכִּוֵּן בָּרִאשׁוֹנָה לְשֵׁם תַּשְׁלוּמֵי מִנְחַת שַׁבָּת וְלָכֵן לֹא הִבְדִּיל בָּהּ וּבַשְּׁנִיָּה כִּוֵּן לְשֵׁם עַרְבִית מוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְהוּא שֶׁלֹּא הִבְדִּיל בְּמֵזִיד, אֲבָל אִם שָׁכַח מִלְּהַבְדִּיל בָּהּ — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר, שֶׁהֲרֵי לֹא גִּלָּה דַּעְתּוֹ כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה בְּלֹא דַּעַת:
יזטָעָה בְּמִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת וְהִתְפַּלֵּל י״ח וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל אִם הוּא נִזְכַּר מִבְּעוֹד יוֹם, מִכָּל מָקוֹם אִם לֹא נִזְכַּר עַד שֶׁחָשְׁכָה — אֵין צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית שְׁתַּיִם, שֶׁהֲרֵי בְּעַרְבִית גַּם כֵּן לֹא יִתְפַּלֵּל רַק י״ח שֶׁל חֹל כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּמִנְחָה וְלֹא יַרְוִיחַ כְּלוּם בְּתַשְׁלוּמִין אֵלּוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכֵּיוָן שֶׁלֹּא יָצָא בְּמִנְחָה — הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ לֹא הִתְפַּלֵּל כְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית שְׁתַּיִם. וְהַדָּבָר מֻכְרָע, וְלָצֵאת יְדֵי סָפֵק — יִתְפַּלֵּל הַב׳ בְּתוֹרַת נְדָבָה וְאֵין צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל הַסָּפֵק אֵין לְךָ חִדּוּשׁ גָּדוֹל מִזֶּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״ז.
וְכֵן אִם לֹא הִזְכִּיר יַעֲלֶה וְיָבוֹא בְּמִנְחָה שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּבַלַּיְלָה אֵינוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ. אֲבָל אִם בַּלַּיְלָה גַּם כֵּן רֹאשׁ חֹדֶשׁ — צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית שְׁתַּיִם לְדִבְרֵי הַכֹּל, שֶׁהֲרֵי יַרְוִיחַ הַזְכָּרַת יַעֲלֶה וְיָבוֹא בִּתְפִלַּת תַּשְׁלוּמִין. וְכֵן הַדִּין בְּלֵיל יוֹם טוֹב ב׳.
וְהוּא הַדִּין אִם שָׁכַח “וְתֵן טַל וּמָטָר” אוֹ “מַשִּׁיב הָרוּחַ”, שֶׁיַּרְוִיחַ אוֹתָם בִּתְפִלַּת תַּשְׁלוּמִין: