Молитва одиночки вместе с общиной

Орах Хаим · симан 109 · лист 1 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּין אֵיךְ יִתְנַהֵג הַיָּחִיד לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ עִם הַצִּבּוּר וּבוֹ ה׳ סְעִיפִים
אהַנִּכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָצָא צִבּוּר מִתְפַּלְלִין י״ח (שֶׁל מִנְחָה) וְאֵין הַשָּׁעָה עוֹבֶרֶת עֲדַיִן, אִם יָכוֹל לְהַתְחִיל י״ח וְלִגְמֹר עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לִקְדֻשָּׁה — יִתְפַּלֵּל, וְאִם לָאו — אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיַּעֲנֶה אָמֵן אַחַר “הָאֵל הַקָּדוֹשׁ”, שֶׁאָמֵן זֶה חָשׁוּב כִּקְדֻשָּׁה. וְאִם שָׁמַע כְּבָר קְדֻשָּׁה אוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׁמַע אַחַר כָּךְ — אֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין.
וְאִם מָצָא הַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין עַרְבִית, אִם יָכוֹל לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְקַדִּישׁ שֶׁלְּאַחַר י״ח בְּעִנְיָן שֶׁיּוּכַל לַעֲנוֹת אַחֲרָיו “יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא” עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״ו אֲפִלּוּ אִם לֹא יוּכַל לַעֲנוֹת “אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא” כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם — יִתְפַּלֵּל, וְאִם לָאו — אַל יִתְפַּלֵּל אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע כְּבָר קַדִּישׁ בְּעַרְבִית, לְפִי שֶׁהַקַּדִּישׁ אֵין לוֹ קִצְבָּה.
וּמִכָּל מָקוֹם, הַקַּדִּישִׁים שֶׁמִּן “עָלֵינוּ” וְאֵילָךְ, בֵּין בַּשַּׁחַר בֵּין בָּעֶרֶב, כֵּיוָן שֶׁאֵינָן אֶלָּא מִנְהָג — אֶפְשָׁר שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין עֲלֵיהֶם.
אֲבָל אִם פּוֹרְסִים עַל “שְׁמַע” וְהוּא לֹא שָׁמַע עֲדַיִן “בָּרְכוּ” — צָרִיךְ לְהַמְתִּין בִּשְׁבִיל “בָּרְכוּ”, וַאֲפִלּוּ אִם אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּלֹא קַדִּישׁ כְּגוֹן בְּעַרְבִית:
בוְאִם נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת אַחַר קְדֻשָּׁה, אוֹ שֶׁנִּכְנַס קֹדֶם לָכֵן וְהִמְתִּין עַד לְאַחַר כָּךְ, אִם יָכוֹל לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לְ“שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה” בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר בִּרְכַּת “שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה” שֶׁאָמֵן זֶה גַּם כֵּן חָשׁוּב כִּקְדֻשָּׁה וְקַדִּישׁ — יִתְפַּלֵּל, וְאִם לָאו — אַל יִתְפַּלֵּל עַד לְאַחַר “מוֹדִים”. וְכֵן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וּמוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁאֵין בָּהֶם אָמֵן שֶׁל “שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה” — לֹא יִתְפַּלֵּל אֶלָּא אִם כֵּן יָכוֹל לִגְמֹר קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְ“מוֹדִים”, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁחֶה עִם הַצִּבּוּר בְּ“מוֹדִים”, שֶׁאִם הֵם יִכְרְעוּ וְהוּא לֹא יִכְרַע עִמָּהֶם — יְהֵא נִרְאֶה כְּכוֹפֵר בְּמִי שֶׁחֲבֵרָיו כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ (וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַצִּבּוּר כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים כְּגוֹן בְּ“עָלֵינוּ”).
וְהוּא הַדִּין אִם יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְ“מוֹדִים”, אוֹ לְאַחַת מֵהַבְּרָכוֹת שֶׁשּׁוֹחִים בָּהֶן כְּשֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְ“מוֹדִים” — יִתְפַּלֵּל. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָכוֹל לוֹמַר “מוֹדִים” שֶׁהַצִּבּוּר אוֹמְרִים — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹחֶה עִמָּהֶם.