Поднятие и растирание рук при омовении

Орах Хаим · симан 162 · лист 2 из 9
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
הוְכָל זֶה כְּשֶׁיָּדָיו נְקִיּוֹת, אֲבָל אִם יֵשׁ עֲלֵיהֶן לִכְלוּךְ טִיט אוֹ שְׁאָר כָּל דָּבָר הַחוֹצֵץ — צָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶן ג׳ פְּעָמִים, רִאשׁוֹנָה לְהַעֲבִיר הַלִּכְלוּךְ, וְאַחַר כָּךְ מַיִם רִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים, אוֹ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת.
וּמַיִם שֶׁשָּׁפַךְ רִאשׁוֹנָה נִטְמְאוּ מֵהַיָּדַיִם, אֲפִלּוּ שָׁפַךְ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת, הוֹאִיל וְלֹא טִהֲרוּ הַיָּדַיִם מִפְּנֵי הַלִּכְלוּךְ שֶׁעֲלֵיהֶן שֶׁחוֹצֵץ, וְגַם מַיִם רִאשׁוֹנִים שֶׁאַחֲרֵיהֶם לֹא טִהֲרוּ, וְנִטְמְאוּ גַּם הֵם מֵהַיָּדַיִם, הוֹאִיל וְהַמַּיִם שֶׁשָּׁפַךְ רִאשׁוֹנָה לֹא בָּאוּ כְּלָל לְטָהֳרַת הַיָּדַיִם כִּי אִם לְהָסִיר הַחֲצִיצָה.
וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינָם מְמַעֲטִים אֶת הָרְבִיעִית, שֶׁאַף אִם לֹא נִשְׁאַר בַּכְּלִי רְבִיעִית כְּשֶׁמַּתְחִיל לִטֹּל מַיִם רִאשׁוֹנִים שֶׁאַחֲרֵיהֶם — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, לְפִי שֶׁהַמַּיִם שֶׁשָּׁפַךְ רִאשׁוֹנָה הֵם צֹרֶךְ הַנְּטִילָה וּמִכְּלָלָהּ, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה רְבִיעִית בַּכְּלִי בְּהַתְחָלַת נְטִילָתוֹ — דַּיּוֹ.
(אֲבָל אִם אֵין עַל יָדָיו דָּבָר הַחוֹצֵץ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מְלֻכְלָכוֹת וּמְטֻנָּפוֹת, שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲבִיר מֵהֶם הַטִּנּוּף בַּנְּטִילָה, כָּל שֶׁאֵינוֹ חוֹצֵץ בַּנְּטִילָה, כְּגוֹן שֶׁהוּא לַח — דַּיּוֹ בְּמַה שֶּׁעוֹבֵר עַל יְדֵי רִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים, אוֹ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת, שֶׁהֵם בָּאִים לְטַהֵר אֶת הַיָּדַיִם מִטֻּמְאָתָן.
וְעִקַּר טֻמְאַת הַיָּדַיִם לֹא גָּזְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהֵם עַסְקָנִיּוֹת, וְשֶׁמָּא נָגְעוּ בְּמָקוֹם מְטֻנָּף, לְכָךְ הִתְקִינוּ נְטִילָה לְטַהֲרָן מִטִּנּוּפָן, אֶלָּא שֶׁכֵּיוָן שֶׁגָּזְרוּ עֲלֵיהֶן טֻמְאָה — נִטְמְאוּ מַיִם הָרִאשׁוֹנִים, וְנִטְהָרִים עַל יְדֵי שְׁנִיִּים):
וטֻמְאַת הַיָּדַיִם וְטָהֳרָתָן אֵינָהּ אֶלָּא עַד הַפֶּרֶק הַצָּרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם וְלֹא חוּץ לַפֶּרֶק, שֶׁאִם נָטַל הָרִאשׁוֹנִים עַד הַפֶּרֶק וְהַשְּׁנִיִּים חוּץ לַפֶּרֶק — לֹא נִטְמְאוּ שָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם שָׁם רִאשׁוֹנִים, וּלְפִיכָךְ, אִם חָזְרוּ לַפֶּרֶק — אֵינָן מְטַמְּאִין אֶת הַיָּד. אֲבָל אִם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ בְּתוֹךְ הַפֶּרֶק וְנִטְמְאוּ יָצְאוּ חוּץ לַפֶּרֶק, אַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל גַּם הַשְּׁנִיִּים חוּץ לַפֶּרֶק — לֹא טִהֲרוּם שָׁם, וּלְפִיכָךְ, אִם חָזְרוּ לַפֶּרֶק — חָזְרוּ וְטִמְּאוּ הָרִאשׁוֹנִים אֶת הַיָּד. לְכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: הַנּוֹטֵל — צָרִיךְ שֶׁיַּגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה, שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ הַמַּיִם שֶׁחוּץ לַפֶּרֶק לְתוֹךְ הַפֶּרֶק.