Условие при омовении рук

Орах Хаим · симан 164 · лист 2 из 2
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
במִי שֶׁעוֹמֵד בִּסְעוּדָה וְנִזְכַּר שֶׁנָּגַע בְּמָקוֹם מְטֻנָּף — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִטֹּל יָדָיו, וִיבָרֵךְ “עַל נְטִילַת יָדָיִם”. וְאִם נָגַע בְּעוֹד הַפְּרוּסָה בְּפִיו — לֹא יִבְלַע עַד שֶׁיִּטֹּל יָדָיו. וְלֹא מְקוֹם הַטִּנֹּפֶת מַמָּשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ שׁוֹק וְיָרֵךְ וּמְקוֹמוֹת הַמְכֻסִּים בָּאָדָם, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִלְמוּלֵי זֵעָה. וְכֵן אִם חִכֵּךְ בְּרֹאשׁוֹ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה (אֲבָל אִם שִׁפְשֵׁף יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ מִלְּמַעְלָה, כְּגוֹן לְנַגְּבָהּ, וְלֹא חִכֵּךְ בָּהּ תּוֹךְ הַשֵּׂעָר בְּרֹאשׁוֹ מַמָּשׁ — אֵין לָחֹשׁ).
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לְבָרֵךְ “עַל נְטִילַת יָדָיִם” בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָה, כִּי לֹא תִּקְּנוּ אֶלָּא בִּתְחִלָּתָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן הִפְסִיק סְעוּדָתוֹ וְהָלַךְ לְהַפְלִיג בְּדָבָר אַחֵר וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִשְּׁמִירַת יָדָיו, שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר וְלִטֹּל וּלְבָרֵךְ “עַל נְטִילַת יָדָיִם”, כִּי כִּסְעוּדָה אַחֶרֶת הִיא הוֹאִיל וְהִפְלִיג בֵּינְתַיִם, אֲבָל מִשּׁוּם נְגִיעָה בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת, וַאֲפִלּוּ עָשָׂה צְרָכָיו — אֵין לְבָרֵךְ “עַל נְטִילַת יָדָיִם”.
(שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת ב׳ פְּעָמִים — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ, אֶלָּא אִם כֵּן הִפְלִיג בֵּנְתַיִם, אוֹ שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה וְחָזַר וְנִמְלַךְ, אוֹ שֶׁפָּסְקָה הַמִּצְוָה מֵעַצְמָהּ וְחוֹזֵר לַעֲשׂוֹתָהּ, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁמְטָה וְנָפְלָה טַלִּיתוֹ מֵעָלָיו, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן ח׳. אֲבָל זֶה שֶׁהִפְסִיק טָהֳרַת יָדַיִם בְּיָדַיִם עַל מְנָת לַחֲזֹר וּלְטַהֲרָן, אוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעַת כְּלָל, וּבְדַעְתּוֹ לֹא הָיָה מְטַמְּאָן כִּי אִם עַל דַּעַת לַחֲזֹר וּלְטַהֲרָן — אֵין זֶה חָשׁוּב הֶפְסֵק בְּטָהֳרָתָן לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ כְּשֶׁחוֹזֵר וּמְטַהֲרָן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִלְּטַהֲרָן, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ מִי שֶׁמֵּסִיר טַלִּיתוֹ מִדַּעְתּוֹ בִּסְתָם — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ אִם נִשְׁאַר עָלָיו טַלִּית קָטָן, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה גִּלּוּי דַּעַת שֶׁאֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמִּצְוָה זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ כְּלוּם עַל טַלִּית זוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יַחֲזֹר וְיִתְעַטֵּף בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, כָּל שֶׁכֵּן זֶה שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁבְּוַדַּאי יַחֲזֹר לְמִצְוָתוֹ לְטַהֵר אֶת יָדָיו, שֶׁהֲרֵי הוּא מֵסֵב בַּסְּעוּדָה וְדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל).
(וְיֵשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם לְהָקֵל בִּסְפֵק בְּרָכוֹת):