Преломление хлеба

Орах Хаим · симан 166 · лист 1 из 2
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּינֵי בְּצִיעַת הַפַּת, וּבוֹ סְעִיף אֶחָד
אלֹא אָמְרוּ “תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם סְעוּדָה”, אֶלָּא שֶׁלֹּא יִתְעַסֵּק בֵּינְתַיִם בְּאֵיזֶה עֵסֶק עַד שֶׁיַּסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהַסְּעוּדָה. וַאֲפִלּוּ לִמְזֹג כּוֹס לְקִדּוּשׁ הַיּוֹם, אִם מוֹזְגוֹ בְּחַמִּין, שֶׁצָּרִיךְ לְדַקְדֵּק הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יְחַסֵּר אוֹ יְיַתֵּר — הֲרֵי זֶה הֶסַּח הַדַּעַת מֵהַסְּעוּדָה, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בֵּין נְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה. וְהוּא הַדִּין לְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
אֲבָל אִם יוֹשֵׁב בָּטֵל וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּינְתַיִם שׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֶסַּח הַדַּעַת, אַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹהֶה הַרְבֵּה, וַאֲפִלּוּ מֵשִׂיחַ מְעַט — אֵין לָחֹשׁ, כֵּיוָן שֶׁהַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו וְדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְלִיג בִּדְבָרִים, שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי הֶסַּח הַדַּעַת. וְלָכֵן מֻתָּר לוֹמַר קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה בֵּין נְטִילַת יָדַיִם לְ“הַמּוֹצִיא”. וְלֹא אָמְרוּ “תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה”, אֶלָּא בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים בִּלְבַד.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם בְּמַיִם רִאשׁוֹנִים צָרִיךְ לִזָּהֵר כְּמוֹ בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ: “הַתּוֹכֵף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה — אֵינוֹ נִזּוֹק בְּכָל אוֹתָהּ סְעוּדָה”, וְזֶהוּ בְּמַיִם רִאשׁוֹנִים, שֶׁבְּמַיִם אַחֲרוֹנִים מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הָיָה. לְפִיכָךְ, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק אֲפִלּוּ בִּשְׁהִיָּה כְּדֵי הִלּוּךְ כ״ב אַמָּה, שֶׁבְּשִׁעוּר זֶה נִקְרָא הֶפְסֵק אֲפִלּוּ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ (וְאִם הָלַךְ מִבֵּיתוֹ לְבַיִת אַחֵר — נִקְרָא הֶפְסֵק אֲפִלּוּ הוֹלֵךְ מְעַט). וְשֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֵין לְהַפְסִיק אֲפִלּוּ בִּשְׁהִיָּה מוּעֶטֶת. וּלְדַבֵּר אָסוּר אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה (אוֹ אֵיזֶה בְּרָכָה מְרֻבָּה שֶׁלֹּא מֵעִנְיַן הַסְּעוּדָה, כְּגוֹן לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס). וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּדְבַר חֹל. וְטוֹב לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם.
וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין צָרִיךְ לִזָּהֵר אֶלָּא מִלְּדַבֵּר בְּאֵיזֶה עֵסֶק וְעִנְיָן אַחֵר, אֲבָל שִׂיחָה בְּעָלְמָא ב׳ אוֹ ג׳ תֵּבוֹת — אֵינָן חֲשׁוּבִין הֶפְסֵק לְדִבְרֵי הַכֹּל, אֲפִלּוּ בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים (כֵּיוָן שֶׁאֵין בָּהֶם עִנְיָן שָׁלֵם). וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁמֻּתָּר לְהָשִׁיב הֵן אוֹ לָאו כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ דָּבָר.