Что считается перерывом в трапезе

Орах Хаим · симан 178 · лист 6 из 7
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד שֶׁלֹּא הִנִּיחַ מִקְצָת חֲבֵרִים וְעָקַר מִמְּקוֹמוֹ וְחָזַר — צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה עַל מַה שֶּׁיֹּאכַל אַחַר כָּךְ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁשִּׁנָּה מְקוֹמוֹ — הֲרֵי פָּסַק סְעוּדָתוֹ, וְזוֹ סְעוּדָה אַחֶרֶת הִיא, וְצָרִיךְ לְבָרֵךְ תְּחִלָּה עַל סְעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ יַתְחִיל סְעוּדָה הַשְּׁנִיָּה.
וְהַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים.
וְאַף לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה — אֵין שִׁנּוּי מָקוֹם חָשׁוּב הֶפְסֵק בַּסְּעוּדָה אִם חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ אֶלָּא כְּשֶׁשָּׁהָה חוּץ לִמְקוֹמוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָלַךְ לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ וְהִפְלִיג בִּדְבָרִים, אוֹ שֶׁהָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל, אוֹ שֶׁהָלַךְ לְאֵיזֶה עֵסֶק וְשָׁהָה בּוֹ. אֲבָל אִם לֹא שָׁהָה, אֲפִלּוּ עָשָׂה אֵיזֶה דָּבָר מִדִּבְרֵי הָרְשׁוּת בְּדֶרֶךְ עֲרַאי, כְּגוֹן שֶׁהֻצְרַךְ לִנְקָבָיו וְנִכְנַס לְבֵית הַכִּסֵּא וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה (אֵינוֹ חָשׁוּב הֶפְסֵק בַּסְּעוּדָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם דִּבֵּר עִם חֲבֵרוֹ וְלֹא הִפְלִיג, וַאֲפִלּוּ הוּא דְּבַר הָרְשׁוּת).
(וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם יָצָא לְהָבִיא דָּבָר מִצָּרְכֵי הַסְּעוּדָה)
(וְלָכֵן הַשַּׁמָּשׁ הַמְשַׁמֵּשׁ בַּסְּעוּדָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹלֵךְ וּבָא תָּמִיד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם — אֵינוֹ נֶחְשָׁב שִׁנּוּי מָקוֹם לוֹ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא, אַף לְפִי סְבָרָא זוֹ).
(וְהוּא הַדִּין לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה — אֵין שִׁנּוּי מָקוֹם חָשׁוּב הֶפְסֵק בְּכָל זֶה בַּסְּעוּדָה אַף אִם עֲדַיִן לֹא אָכַל כַּזַּיִת שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ כְּלָל בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה. וְהוּא הַדִּין בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם טְעוּנִים בְּרָכָה לְאַחֲרֵיהֶם בִּמְקוֹמָם אִם קָבַע עֲלֵיהֶם וְהֵם דְּבָרִים שֶׁקְּבִיעוּתָם קְבִיעוּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רי״ג, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הֶפְסֵק עֲרַאי חָשׁוּב לְהַפְסִיק סְעוּדַת קֶבַע).
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִי שֶׁיָּשַׁן שֵׁינַת עֲרַאי בִּמְקוֹם סְעוּדָתוֹ, שֶׁאֵין חָשׁוּב הֶפְסֵק בַּסְּעוּדָה, וְחוֹזֵר וְאוֹכֵל בְּלֹא בְּרָכָה לְדִבְרֵי הַכֹּל.
אֲבָל שֵׁינַת קֶבַע הוּא סִלּוּק וְהֶסַּח הַדַּעַת יוֹתֵר מִדַּאי, וַחֲשׁוּבָה הֶפְסֵק לְדִבְרֵי הַכֹּל אַף עַל פִּי שֶׁיָּשַׁן בִּמְקוֹם סְעוּדָתוֹ.
אֲבָל כָּל שֶׁנֵּעוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁהִפְלִיג הַרְבֵּה בִּדְבָרִים אֲחֵרִים בִּמְקוֹם סְעוּדָתוֹ, כָּל שֶׁלֹּא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִלֶּאֱכֹל — חוֹזֵר וְאוֹכֵל בְּלֹא בְּרָכָה לְדִבְרֵי הַכֹּל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע״ט: