Третье благословение, суббота и ошибки

Орах Хаим · симан 188 · лист 2 из 9
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וּבֵין בְּשַׁבָּת וּבֵין בְּחֹל יֵשׁ לוֹמַר נֻסַּח אֶחָד. וְלֹא כְּאוֹתָם שֶׁאוֹמְרִים בְּחֹל בִּלְשׁוֹן רַחֲמִים וּבְשַׁבָּת בִּלְשׁוֹן נֶחָמָה לְפִי שֶׁאֵין מְבַקְּשִׁים רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים בְּשַׁבָּת, וְטָעוּת הוּא בְּיָדָם, שֶׁגַּם “נַחֲמֵנוּ” הוּא בַּקָּשַׁת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים כְּמוֹ “רַחֵם”. וְאֵין לָחֹש, שֶׁהֲרֵי אוֹמְרִים: “פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ”, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְאִסּוּר שְׁאֵלַת צְרָכָיו, לְפִי שֶׁטֹּפֶס הַבְּרָכָה כָּךְ הִיא.
וְגַם כָּל “הָרַחֲמָן” יָכוֹל לוֹמַר בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מִטֹּפֶס הַבְּרָכָה שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנָּהֲגוּ הַכֹּל לְאָמְרָם בְּכָל פַּעַם שֶׁמְּבָרְכִין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן — נַעֲשָׂה לָהֶם כְּטֹפֶס בְּרָכָה, וְאֵין בָּהֶם מִשּׁוּם שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּשַׁבָּת:
היֵשׁ אוֹמְרִים “רְעֵנוּ”, הָרֵי״שׁ בִּשְׁבָ״א, שֶׁהוּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים “רוֹעֵנוּ בְּחוֹלָם”, שֶׁהוּא שֵׁם הַתֹּאַר, עַל שֵׁם “ה׳ רֹעִי”. אֲבָל “זוּנֵנוּ”, לְדִבְרֵי הַכֹּל אוֹמְרִים בִּמְלָאפוּ״ם הַזַּיִ״ן, שֶׁהוּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, כְּמוֹ “שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ”, וְלֹא בְּחוֹלָ״ם: “זוֹנֵנוּ”, בְּשֵׁם הַתֹּאַר:
ובְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר קְדֻשַּׁת הַיּוֹם בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁגַּם רֹאשׁ חֹדֶשׁ יֵשׁ בּוֹ קְדֻשָּׁה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בּוֹ קָרְבַּן מוּסָף. וְנֻסַּח הַהַזְכָּרָה, בְּשַׁבָּת: “רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ וְכוּ׳”, וּבְיוֹם טוֹב וּבְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ: “יַעֲלֶה וְיָבֹא”.
וּלְפִי שֶׁהַהַזְכָּרָה הִיא בַּקָּשַׁת רַחֲמִים, קְבָעוּהָ בְּבִרְכַּת “בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם”, שֶׁהִיא גַּם כֵּן בַּקָּשַׁת רַחֲמִים, וְלֹא בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ כְּמוֹ “עַל הַנִּסִּים” בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים שֶׁהִיא הוֹדָאָה. וְאִם הִזְכִּיר בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהַזְכִּיר בְּ“בוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם”.
וְאִם חָל יוֹם טוֹב אוֹ חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד אוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּשַׁבָּת — אוֹמְרִים תְּחִלָּה “רְצֵה” וְאַחַר כָּךְ “יַעֲלֶה וְיָבֹא”, מִפְּנֵי שֶׁהַשַּׁבָּת תָּדִיר וּמְקֻדָּשׁ מֵהֶם.
וְאֵינוֹ מַזְכִּיר שֶׁל יוֹם טוֹב אוֹ חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד אוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּ“רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ”, וְלֹא שֶׁל שַׁבָּת בְּ“יַעֲלֶה וְיָבֹא”, אַף לְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים שֶׁבַּתְּפִלָּה מַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּ“יַעֲלֶה וְיָבֹא”, לְפִי שֶׁבַּתְּפִלָּה לֹא נִסְתַּיֵּם עֲדַיִן עִנְיָן שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶם “יַעֲלֶה וְיָבֹא”, שֶׁהֲרֵי עָתִיד לַחְתֹּם בְּשֶׁל שַׁבָּת, אֲבָל בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן כְּבָר נִסְתַּיֵּם עִנְיָן שֶׁל שַׁבָּת בִּ“רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ”: