Трое, евшие вместе и разошедшиеся: зимун

Орах Хаим · симан 194 · лист 1 из 2
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד וְנִפְרְדוּ לְעִנְיַן הַזִּמּוּן, וּמַה דִּינָן, וּבוֹ ג׳ סְעִיפִים
אשְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת וְשָׁכְחוּ וּבֵרַךְ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ — בָּטֵל מֵהֶם הַזִּמּוּן, וְאֵין יְכוֹלִים לַחֲזֹר וּלְזַמֵּן, שֶׁאֵין זִמּוּן לְמַפְרֵעַ. וְכֵן אִם בֵּרְכוּ שְׁנַיִם מֵהֶם — אֵין הַשְּׁלִישִׁי יָכוֹל לְזַמֵּן עִמָּהֶם. אֲבָל אִם אֶחָד מֵהֶם שָׁכַח וּבֵרַךְ לְעַצְמוֹ — יְכוֹלִים הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים לְזַמֵּן עִמּוֹ, וְיָכוֹל לַעֲנוֹת “בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ” אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכַל כְּלוּם אַחַר שֶׁבֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נִצְטָרֵף עִמָּהֶם בַּאֲכִילָתוֹ קֹדֶם שֶׁבֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר בֵּרַךְ אַחַר אֲכִילָתוֹ — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם לְהָאוֹמְרִים שֶׁאִם שְׁנַיִם אָכְלוּ פַּת הַשְּׁלִישִׁי מִצְטָרֵף עִמָּהֶם לְזִמּוּן אֲפִלּוּ לֹא אָכַל עִמָּהֶם פַּת אֶלָּא יָרָק וְלֹא נִתְחַיֵּב בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ״ז.
וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאוֹכֵל יָרָק וּמְבָרֵךְ אַחֲרָיו בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שׁוּב אֵינוֹ מִצְטָרֵף לְזִמּוּן, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק מֵהֶם, מִכָּל מָקוֹם, כָּאן שֶׁאָכַל פַּת וְנִקְבַּע עִמָּהֶם — לֹא נִסְתַּלֵּק מֵהֶם בְּבִרְכָתוֹ לְעַצְמוֹ לְעִנְיָן שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הָאֲחֵרִים לְזַמֵּן עִמּוֹ.
וַאֲפִלּוּ לְהָאוֹמְרִים שֶׁאֵין מִצְטָרֵף לִשְׁלֹשָׁה אֶלָּא אִם כֵּן אָכַל כְּזַיִת פַּת, וְיֵשׁ לָחֹש לְדִבְרֵיהֶם לְכַתְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם, מִכָּל מָקוֹם, כָּאן הֲרֵי כְּבָר אָכַל פַּת עִמָּהֶם וְנִצְטָרֵף עִמָּהֶם לְזִמּוּן, אֶלָּא שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁכְּבָר בֵּרַךְ לְעַצְמוֹ בָּטֵל הַזִּמּוּן מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי שֶׁאֵין זִמּוּן לְמַפְרֵעַ, וְלָכֵן לֹא בָּטֵל אֶלָּא מִמֶּנּוּ, אֲבָל לֹא מֵהָאֲחֵרִים שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ עֲדַיִן, לְפִיכָךְ, הֵם יוֹצְאִים יְדֵי זִמּוּן, אֲבָל הוּא אֵינוֹ יוֹצֵא.
וְאִם הָאֶחָד לֹא בֵּרַךְ לְעַצְמוֹ אֶלָּא זִמֵּן עִם שְׁנַיִם אֲחֵרִים — אֵינוֹ מִצְטָרֵף עִם הַשְּׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ עִמּוֹ, וְאֵין יְכוֹלִים לְזַמֵּן עִמּוֹ:
בשְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ וְיָצָא אֶחָד מֵהֶם לַשּׁוּק — קוֹרְאִים אוֹתוֹ וּמוֹדִיעִים לוֹ שֶׁרוֹצִים לְזַמֵּן, כְּדֵי שֶׁיְּכַוֵּן וְיִצְטָרֵף עִמָּהֶם וְיַעֲנֶה עִמָּהֶם בִּרְכַּת זִמּוּן, וְיוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָם, וְגַם הוּא יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בָּא וְיוֹשֵׁב עִמָּהֶם, אֶלָּא שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַפֶּתַח, רַק שֶׁיִּשְׁמַע עַד סִיּוּם בִּרְכַּת “הַזָּן”, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ״ג.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁלֹשָׁה, אֲבָל בַּעֲשָׂרָה, כֵּיוָן שֶׁצְּרִיכִים לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם — אֵינָן מִצְטָרְפִין עַד שֶׁיָּבֹא וְיֵשֵׁב עִמָּהֶם, שֶׁבְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּיַחַד — אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם: