Перерыв и ошибка в благословении на плоды

Орах Хаим · симан 206 · лист 5 из 5
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יבוְכָל זֶה כְּשֶׁאוֹכֵל אוֹ שׁוֹתֶה לְבַדּוֹ, אֲבָל אִם יֵשׁ אֲחֵרִים עִמּוֹ וְהוּא מְבָרֵךְ גַּם לָהֶם לְהוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבָתָן וְנָפַל מַה שֶּׁבְּיָדוֹ אַחַר הַבְּרָכָה — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ, כִּי הַבְּרָכָה חָלָה גַּם עַל מַה שֶּׁבְּיַד אֲחֵרִים, אֲפִלּוּ לֹא אָחֲזוּ בְּיָדָם אֶלָּא הָיָה לִפְנֵיהֶם — הַבְּרָכָה חָלָה עַל מַה שֶּׁלִּפְנֵיהֶם כְּשֶׁהֵם טוֹעֲמִים אַחַר בִּרְכָתוֹ, וְלָכֵן גַּם הוּא אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עַל מַה שֶּׁמְּבִיאִים לוֹ אַחַר כָּךְ, רַק שֶׁלֹּא יַפְסִיק בֵּינְתַיִם בְּשִׂיחָה:
יגוְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ וּבִרְכָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה הִיא לְבַטָּלָה — צָרִיךְ לוֹמַר אַחֲרֶיהָ: “בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד”. וְכֵן כָּל מִי שֶׁמַּזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה.
וְאִם נָפַל מִיָּדוֹ הָאֹכֶל אוֹ נִשְׁפַּךְ הַכּוֹס קֹדֶם שֶׁאָמַר “אֱלֹהֵינוּ” — יְסַיֵּם וְיֹאמַר: “לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ”, שֶׁיְּהֵא נִרְאֶה כְּקוֹרֵא פָּסוּק, וְאֵין כָּאן הַזְכָּרַת שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. וְכֵן כָּל בְּרָכָה לְבַטָּלָה שֶׁנִּזְכַּר קֹדֶם שֶׁיֹּאמַר “אֱלֹהֵינוּ”:
ידבֵּרַךְ עַל הַמַּיִם וְשָׁמַע שֶׁיֵּשׁ מֵת בַּשְּׁכוּנָה, וּמִנְהָג לִשְׁפֹּךְ כָּל מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁבִּשְׁכוּנַת הַמֵּת — יִשְׁתֶּה מְעַט מִן הַמַּיִם שֶׁלֹּא תְּהֵא בִּרְכָתוֹ לְבַטָּלָה וְאַחַר כָּךְ יִשְׁפֹּךְ הַשְּׁאָר. וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁטַּעַם הַמִּנְהָג הוּא מִפְּנֵי שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מַטִּיל טִפַּת דַּם הַמָּוֶת בַּמַּיִם וְהַשּׁוֹתֶה מֵהֶן מִסְתַּכֵּן, מִכָּל מָקוֹם “שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע”, וּמֵאַחַר שֶׁשָּׁתָה מְעַט שֶׁאֵין בִּרְכָתוֹ לְבַטָּלָה — יִשְׁפֹּךְ הַשְּׁאָר מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ סַכָּנָה.
וְאִם שָׁמַע שֶׁהַתְּקוּפָה נוֹפֶלֶת — יַמְתִּין מְעַט עַד שֶׁעָבְרָה הַתְּקוּפָה וְיִשְׁתֶּה, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין סַכָּנָה בָּהֶם אֶלָּא לִשְׁתּוֹת בִּשְׁעַת הַתְּקוּפָה. וְאַף הָאוֹמְרִים שֶׁכָּל שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם בַּרְזֶל בִּשְׁעַת הַתְּקוּפָה יֵשׁ סַכָּנָה לִשְׁתּוֹת מֵהֶם גַּם אַחַר כָּךְ, מִכָּל מָקוֹם “שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע”:
טוהַשּׁוֹתֶה מַיִם וְשׁוֹפֵךְ מְעַט קֹדֶם שְׁתִיָּתוֹ מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ מַיִם הָרָעִים — יִשְׁפֹּךְ קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל לְבָרֵךְ וְלֹא אַחַר הַבְּרָכָה, מִשּׁוּם בִּזְיוֹן הַבְּרָכָה: