Неевреи, приносящие письма в субботу

Орах Хаим · симан 247 · лист 1 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּין נָכְרִים הַמְּבִיאִים כְּתָבִים בְּשַׁבָּת וּבוֹ י״ב סְעִיפִים
אמֻתָּר לִשְׁלוֹחַ אִגֶּרֶת אוֹ שְׁאָר חֲפָצִים וְכֵלִים בְּיַד נָכְרִי אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, כָּל שֶׁיּוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִבְּעוֹד יוֹם, וְהוּא שֶׁקָּצַץ לוֹ דָּמִים בִּשְׂכַר הוֹלָכָתוֹ, שֶׁאָז אֵינוֹ עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל הַיִּשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ לְקַבֵּל הַשָּׂכָר שֶׁקָּצַץ לוֹ, וְאֵינוֹ נִרְאֶה כִּשְׁלוּחוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ גַּם בְּשַׁבָּת, שֶׁאֲמִירָה לְנָכְרִי שְׁבוּת אַף שֶׁאוֹמֵר לוֹ קֹדֶם הַשַּׁבָּת. וְכֵן לֹא יֹאמַר לוֹ רְאֵה שֶׁתְּהֵא שָׁם בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת אוֹ בַּשֵּׁנִי וְכַיּוֹצֵא בָזֶה אִם יָדוּעַ לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת אָז שָׁם אִם לֹא שֶׁיֵּלֵךְ גַּם בְּשַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר לוֹ לֵךְ בְּשַׁבָּת:
בוְאִם לֹא קָצַץ לוֹ שְׂכַר הַהֲלִיכָה — הֲרֵי הַנָּכְרִי טוֹרֵחַ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ אָסוּר לְשַׁלְּחוֹ אֲפִלּוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שָׁהוּת שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיעַ קֹדֶם הַשַּׁבָּת לַבַּיִת הָרִאשׁוֹן הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה שֶׁבָּעִיר שֶׁנִּשְׁתַּלַּח לְשָׁם, שֶׁאָז אַף אִם אֵחַר דַּרְכּוֹ וְהוֹלֵךְ גַּם בְּשַׁבָּת — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁהֲלִיכָה זוֹ אֵינָהּ מֵחֲמַת הַיִּשְׂרָאֵל אֶלָּא מֵחֲמַת עַצְמוֹ. וְאַף שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּצְטָרֵךְ לֵילֵךְ בְּשַׁבָּת מִבַּיִת הָרִאשׁוֹן הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה שֶׁבְּאוֹתָהּ הָעִיר עַד בַּיִת שֶׁל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן הָאִגֶּרֶת לְיָדוֹ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵין כַּאן אִסּוּר אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — תּוֹלִין לְהָקֵל לוֹמַר שֶׁאוֹתוֹ אָדָם שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן הָאִגֶּרֶת לְיָדוֹ הוּא דָר בַּבַּיִת הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה:
גבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁמְּשַׁלֵּחַ הָאִגֶּרֶת לְאָדָם קָבוּעַ שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתָהּ עִיר שֶׁהוּא מְקַבֵּץ כָּל הָאִגְּרוֹת הַשְּׁלוּחוֹת לְשָׁם וְנוֹטְלָן וְשׁוֹלְחָן עַל יְדֵי שְׁלוּחוֹ כָּל אִגֶּרֶת לְמִי שֶׁנִּכְתְּבָה אֵלָיו, וְזֶהוּ הַנִּקְרָא “בֵּי דֹאַר”, שֶׁכָּל כְּתָב אֵלָיו יוּבַל, וּכְשֶׁהוּא קָבוּעַ בָּעִיר אֲזַי מֻתָּר לִשְׁלוֹחַ אֵלָיו אִגֶּרֶת אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת עַל יְדֵי נָכְרִי שֶׁלֹּא קָצַץ לוֹ שָׂכָר, כֹּל שֶׁיֵּשׁ שָׁהוּת לְהַגִּיעַ אֵלָיו מִבְּעוֹד יוֹם.
אֲבָל אִם אֵין בֵּי דֹאַר קָבוּעַ בְּאוֹתָהּ הָעִיר שֶׁשּׁוֹלֵחַ לְשָׁם, וְצָרִיךְ הַנָּכְרִי בְּעַצְמוֹ לְהַגִּיעַ הָאִגֶּרֶת לְיַד מִי שֶׁנִּכְתְּבָה אֵלָיו — אָסוּר לְשַׁלְּחוֹ אֲפִלּוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁהוּת לְהַגִּיעַ לְאוֹתָהּ הָעִיר הַרְבֵּה קֹדֶם הַשַּׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא לֹא יִמְצָא אוֹתוֹ אָדָם בְּבֵיתוֹ וְיִצְטָרֵךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו, וְשֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו גַּם בְּשַׁבָּת.