Вино, пригодное для кидуша

Орах Хаим · симан 272 · лист 2 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
זיֵין צִמּוּקִים, דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹתְשִׁים עֲנָבִים יְבֵשִׁים וְנוֹתְנִים עֲלֵיהֶם מַיִם, וְשׁוֹרִים אוֹתָם בָּהֶם ג׳ יָמִים, וְתוֹסֵס וְנַעֲשֶׂה יַיִן — מְקַדְּשִׁים עָלָיו, בֵּין שֶׁנִּכְמְשׁוּ בְּעוֹדָם בְּגַפְנֵיהֶם, בֵּין שֶׁנִּצְטַמְּקוּ וְנִתְיַבְּשׁוּ בַּחַמָּה, אוֹ עַל יְדֵי תּוֹלֶדֶת הָאוּר. וְהוּא שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶם קְצָת לַחְלוּחִית בְּלֹא שְׁרִיָּה כְּשֶׁמְּעַצְּרִים אוֹתָם (שֶׁאוֹתוֹ הַלַּחְלוּחִית הוּא שֶׁנִּכְנָס בַּמַּיִם עַל יְדֵי שְׁרִיָּה וּמְהַפְּכָם לְיַיִן). אֲבָל אִם אֵינוֹ יוֹצֵא מֵהֶם שׁוּם לַחְלוּחִית אַף אִם יִדְרְכוּם בָּרֶגֶל אוֹ יַעַצְרוּם בַּקּוֹרָה אֶלָּא עַל יְדֵי שְׁרִיָּה בִּלְבָד — אֵין מְקַדְּשִׁים עָלָיו, וַאֲפִלּוּ “בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן” אֵין מְבָרְכִים עָלָיו:
חשִׁמְרֵי יַיִן אוֹ חַרְצַנִּים שֶׁנָּתַן עֲלֵיהֶם מַיִם וְנַעֲשָׂה יַיִן — מְקַדְּשִׁים עָלָיו אִם רָאוּי לְבָרֵךְ עָלָיו “בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן”, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ר״ד:
טיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁים עַל יַיִן מְבֻשָּׁל וְעַל יַיִן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דְּבַשׁ, שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁים אֶלָּא עַל הַיַּיִן הָרָאוּי לְנַסֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא מִעֲטוּ אֶלָּא יַיִן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְנַסֵּךְ מִפְּנֵי גְּרִיעוּת שֶׁבּוֹ, כְּגוֹן מְגֻלֶּה, וְשֶׁרֵיחוֹ רָע, אֲבָל הַמְבֻשָּׁל אֵין פְּסוּלוֹ לַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מִבְּרִיָּתוֹ, אֲבָל לֹא נִשְׁתַּנָּה לִגְרִיעוּת אֶלָּא לְעִלּוּי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ר״ד, לְפִיכָךְ מְקַדְּשִׁים עָלָיו.
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר יַיִן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דְּבַשׁ, שֶׁאֵין פְּסוּלוֹ לַמִּזְבֵּחַ מֵחֲמַת עַצְמוֹ אֶלָּא מֵחֲמַת הַדְּבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר “כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ וְגוֹ׳”. וְכֵן עִקָּר. וְכֵן נוֹהֲגִים לְקַדֵּשׁ עֲלֵיהֶם אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ יַיִן אַחֵר, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ טוֹב כְּמוֹתָם:
ימְדִינָה אוֹ עִיר שֶׁרֹב יֵינָם שֵׁכָר אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִים, דְּהַיְנוּ שֶׁדֶּרֶךְ רֹב אַנְשֵׁי הָעִיר לִקְבּוֹעַ סְעֻדּוֹתֵיהֶם עַל הַשֵּׁכָר אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִים כְּמוֹ שֶׁהוּא דֶּרֶךְ לִקְבּוֹעַ עַל הַיַּיִן בְּמָקוֹם שֶׁהַיַּיִן מָצוּי — הֲרֵי מַשְׁקִין אֵלּוּ בְּעִיר זוֹ כְּמוֹ יַיִן, וְנִקְרָאִים שָׁם “חֲמַר מְדִינָה” לְעִנְיַן כָּל הַדְּבָרִים הַטְּעוּנִים כּוֹס.
וְכֹל שֶׁאֵין יַיִן הַרְבֵּה גָּדֵל סְבִיבוֹת הָעִיר כְּמַהֲלַךְ יוֹם, שֶׁאַף שֶׁמָּצוּי הַרְבֵּה יַיִן אֵצֶל הַחֶנְוָנִיא מִן הַסְּתָם אֵין דֶּרֶךְ רֹב אַנְשֵׁי עִיר זוֹ לִקְנוֹת יַיִן תָּמִיד מִן הַחֶנְוָנִי, אֶלָּא קוֹבְעִים רֹב סְעֻדּוֹתֵיהֶם עַל שְׁאָר מַשְׁקִים, וַהֲרֵי הֵם “חֲמַר מְדִינָה”.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
מן הסתם כו׳. אף אם כוונת המג״א שם כרמ״א שם, דאי אפשר ליקנות יין בכל סעודה, מכל מקום הטור כתב כן בקידוש. ואף שטעם זה אינו מפורש בדבריו, מכל מקום כיון שהדבר מבואר מלשון הרמב״ם ומדעת סמ״ג ובית יוסף שם שהכל תלוי ברוב אנשי העיר שמשתמשים את השכר במקום תשמישו של יין, ולפי דעתם אף שהיין מצוי בחנות אין בכך כלום אם הרוב משתמשים בשכר במקום יין, וכן הוא גם כן לפי דעת הטור בשם יש מפרשים, העתקתי דעתם ביחד לסמוך עליהם המנהג, וכן בדעת המרדכי.
אבל דעת ראבי״ה שהובא בהגהות מיימוניות שהביא המג״א, היא כרשב״ם, דלא מיקרי חמר מדינה אא״כ אין יין מצוי כלל בעיר, ובברכת המזון דוקא סבירא ליה להקל כשרוב העיר קובעים עליו סעודתם, ולא משום דמיקרי חמר מדינה אלא משום דהכי גרסינן בהדיא בגמרא ולא אמרן כו׳. עיין בהגהות מיימוניות פרק ז׳ מהלכות ברכות.
ומסתימת רמ״א בסימן רצ״ו, ובסימן תפ״ג כתב אין לו יין כו׳, משמע אפילו יש יין בעיר, מדלא כתב שם כמו הכא ואם יין בעיר כו׳, אלא ודאי דמ״ש בסי׳ קפ״ב ואי אפשר לקנות כו׳, לרווחא דמילתא כתב כן, לצאת אף להרשב״ם. או כיון דלא אפשר לברכת המזון גם להבדלה אין צריך, דמאי שנא מברכת המזון, שהרי בברכת המזון אין צריך אפילו פעם אחת בשבוע, אע״ג דאפשר, וע״כ משום דמאי שנא פעם זה משאר הפעמים, אם כן הוא הדין להבדלה. וכל זה לקיים המנהג אבל לדינא צ״ע. ועיין במ״ש בסי׳ תפ״ג: