Кидуш на месте трапезы

Орах Хаим · симан 273 · лист 1 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
שֶׁיִּהְיֶה הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה וּבוֹ י״ב סְעִיפִים
אאֵין קִדּוּשׁ אֶלָּא בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, שֶׁאִם קִדֵּשׁ בְּבַיִת זֶה וְאָכַל בְּבַיִת אַחֵר, בֵּין שֶׁהָיָה דַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה לֶאֱכוֹל בַּבַּיִת הָאַחֵר, בֵּין שֶׁקִּדֵּשׁ עַל דַּעַת לֶאֱכוֹל בְּבַיִת זֶה וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכוֹל בְּבַיִת אַחֵר — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּקִּדּוּשׁ הָרִאשׁוֹן, וְצָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל בַּבַּיִת הָאַחֵר, בֵּין בַּקִּדּוּשׁ שֶׁל לַיְלָה וּבֵין בַּקִּדּוּשׁ שֶׁל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר “וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג”, וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים: בִּמְקוֹם עֹנֶג סְעֻדַּת שַׁבָּת — שָׁם תְּהֵא קְרִיאַת הַקִּדּוּשׁ.
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם קִדֵּשׁ וְלֹא סָעַד אַחֲרָיו כְּלָל שֶׁלֹּא יָצָא יְדֵי חוֹבַת קִדּוּשׁ:
בוַאֲפִלּוּ בְּבַיִת אֶחָד מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, שֶׁקִּדֵּשׁ בְּחֶדֶר אֶחָד עַל דַּעַת לֶאֱכוֹל בְּחֶדֶר זֶה, וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכוֹל בְּחֶדֶר אַחֵר, וְכֵן מִבַּיִת לָעֲלִיָּה, אוֹ מֵעֲלִיָּה לַבַּיִת — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּנִמְלַךְ, אֲבָל אִם כְּשֶׁקִּדֵּשׁ הָיָה דַעְתּוֹ לֶאֱכוֹל בְּחֶדֶר אַחֵר — אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ אִם שְׁנֵי הַחֲדָרִים הֵם בְּבַיִת אֶחָד. וְכֵן מִבַּיִת לָעֲלִיָּה, אוֹ מֵעֲלִיָה לַבַּיִת (וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה טוֹב שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִים עַל זֶה).
אֲבָל מִבַּיִת לְבַיִת, אוֹ מִבַּיִת לֶחָצֵר — אֵינוֹ מוֹעִיל מַה שֶּׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל כָּךְ, וְצָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ שָׁם יָכוֹל הוּא לִרְאוֹת מִשָּׁם אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁקִּדֵּשׁ בּוֹ, אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ חַלּוֹן, וַאֲפִלּוּ מִקְצָת מְקוֹמוֹ — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁזֶּה נִקְרָא קִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, שֶׁשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת אֵלּוּ כְּמָקוֹם אֶחָד לְעִנְיַן קִדּוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁהֵן כְּמָקוֹם אֶחָד לְעִנְיַן צֵרוּף לְזִמּוּן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קצ״ה. וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בִּשְׁעַת הַדְּחָק:
גמִפִּנָּה לְפִנָּה בְּבַיִת אֶחָד, שֶׁקִּדֵּשׁ בְּזָוִית זוֹ עַל דַּעַת לֶאֱכוֹל כַּאן וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכוֹל בְּזָוִית אַחֶרֶת בְּאוֹתוֹ בַיִת וְאוֹתוֹ חֶדֶר, וַאֲפִלּוּ הוּא טְרַקְלִין גָּדוֹל — אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ, שֶׁכָּל הַחֶדֶר נֶחְשָׁב מָקוֹם אֶחָד. וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה טוֹב שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִים עַל זֶה: