Авдала в молитве

Орах Хаим · симан 294 · лист 2 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
גאִם טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר הַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת — מַשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ, וְלֹא יַחֲזוֹר בִּשְׁבִיל הַהַבְדָּלָה, הוֹאִיל וְצָרִיךְ עֲדַיִן לְאָמְרָהּ עַל הַכּוֹס וְיִהְיֶה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ. רַק שֶׁיִּזָּהֵר מִלַּעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס, אוֹ יֹאמַר אַחַר תְּפִלָּה “הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל” בְּלֹא בְרָכָה וְיַעֲשֶׂה מְלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רצ״ט.
וְאִם שָׁכַח (וְעָשָׂה מְלָאכָה בְּאִסּוּר, אוֹ) טָעַם מְאוּמָה קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהַבְדִּיל בִּתְפִלָּה וְגַם עַל הַכּוֹס, שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא בַּהַבְדָּלָה שֶׁעַל הַכּוֹס בִּלְבַדָּהּ, הוֹאִיל וְאֵינָהּ כְּהֹגֶן, שֶׁטָּעַם (אוֹ עָשָׂה מְלָאכָה) קֹדֶם לָהּ:
דאִם טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר הַבְדָּלָה בִּתְפִלָּה וְאֵין לוֹ כּוֹס בַּלַּיְלָה וְסָבוּר שֶׁאַף לְמָחָר לֹא יִהְיֶה לוֹ — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְהִתְפַּלֵּל מִיָּד וּלְהַזְכִּיר הַבְדָּלָה בִּתְפִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁמְּצַפֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אַחַר כָּךְ, מִכָּל מָקוֹם מִן הַסְּתָם אֵין דַּעְתּוֹ לְהִתְעַנּוֹת כָּל כָּךְ, וְאִם יִטְעוֹם מְאוּמָה אֵינוֹ — יוֹצֵא בַּהַבְדָּלָה שֶׁעַל הַכּוֹס בִּלְבַדָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר (בִּסְעִיף ג׳):
הבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁנִּזְכַּר אַחַר סִיּוּם תְּפִלָּתוֹ, וְאָז צָרִיךְ לַחֲזוֹר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה אִם כְּבָר עָקַר רַגְלָיו, אוֹ שֶׁכְּבָר סִיֵּם הַתַּחֲנוּנִים שֶׁרָגִיל לוֹמַר לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קי״ז, אוֹ אֲפִלּוּ אִם נִזְכַּר בְּאֶמְצַע תְּפִלָּתוֹ אֶלָּא שֶׁכְּבָר סִיֵּם בִּרְכַּת “שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה”, וְאָז צָרִיךְ לַחֲזוֹר לְרֹאשׁ בִּרְכַּת “אַתָּה חוֹנֵן”.
אֲבָל אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁסִּיֵּם בִּרְכַּת “שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה” — יֹאמְרֶנָּה בְּ“שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה”, כְּמוֹ מִי שֶׁשָּׁכַח שְׁאֵלָה בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים שֶׁאוֹמְרָהּ בְּ“שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה”.
וְאַף שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה לִשְׁאֵלָה שֶׁהִיא תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה, וְיֵשׁ לָהּ עִנְיָן בְּבִרְכַּת “שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה”, שֶׁהִיא גַּם כֵּן תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַבְדָּלָה אֵין לָהּ עִנְיָן כְּלָל לְ“שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה”, וְדִבְרֵיהֶם עִקָּר, וְלָכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כּוֹס, אוֹ שֶׁמְּצַפֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כּוֹס לְמָחָר, אַף שֶׁנִּזְכַּר קֹדֶם “שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה” — לֹא יֹאמְרֶנָּה בְּ“שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה”, מִכָּל מָקוֹם מִי שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה כְּלָל לְכוֹס לְמָחָר וְיִצְטָרֵךְ לַחֲזוֹר וּלְהִתְפַּלֵּל — יֵשׁ לוֹ לִסְמוֹךְ עַל סְבָרָא רִאשׁוֹנָה לְאָמְרָהּ בְּ“שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה”, וְלֹא לַחֲזוֹר לְבִרְכַּת “אַתָּה חוֹנֵן”, שֶׁלֹּא לִכָּנֵס לִסְפֵק בְּרָכוֹת שֶׁאֵינָם צְרִיכִים: