Мукце в субботу

Орах Хаим · симан 310 · лист 6 из 8
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וּמַתִּירִין לְטַלְטְלָהּ לְצֹרֶךְ גּוּפָהּ וּמְקוֹמָהּ כִּשְׁאָר כֵּלִים הַמְּיֻחָדִים לִמְלֶאכֶת אִסּוּר.
וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כִּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וְלָכֵן אֵין לְטַלְטֵל כִּיס שֶׁל מָעוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהוֹצִיא הַמָּעוֹת מִמֶּנּוּ מִבְּעוֹד יוֹם, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה בוֹ מַעֲשֶׂה, שֶׁפְּתָחוֹ מִלְּמַטָּה וְסִלְּקוֹ מִן הַיִּחוּד:
יגוּמִכָּל מָקוֹם, כִּיס שֶׁל מָעוֹת הַתָּפוּר בְּבֶגֶד, הוֹאִיל וְעִקַּר הַבֶּגֶד עוֹמֵד לִלְבּוֹשׁ, אִם הוֹצִיא הַמָּעוֹת מִשָּׁם — יוּכַל לִלְבּוֹשׁ הַבֶּגֶד, שֶׁהַכִּיס בָּטֵל אֶצְלוֹ. וַאֲפִלּוּ בַּכִּיס עַצְמוֹ מֻתָּר לְהַנִּיחַ דָּבָר בְּתוֹכוֹ אוֹ לִטּוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי אֵין הַקְצָאָתוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאָדָם מַקְפִּיד עָלָיו מִלְּהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ תַּשְׁמִישׁ אַחֵר, וְכַאן אָנוּ רוֹאִים שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו (וְצָרִיךְ עִיּוּן דְּאִם כֵּן לִשְׁתְּרֵי לְגַמְרֵי):
ידוַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ מָעוֹת בְּתוֹכוֹ — אֵין אִסּוּר אֶלָּא לִלְבּוֹשׁ אֶת הַבֶּגֶד, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא בּוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״א וְש״ג, אֲבָל מֻתָּר לְטַלְטֵל אֶת הַבֶּגֶד.
וַאֲפִלּוּ אִם הִנִּיחַ אֶת הַמָּעוֹת בַּכִּיס עַל דַּעַת שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ שָׁם גַּם בְּשַׁבָּת, שֶׁנַּעֲשָׂה הַכִּיס בָּסִיס לָהֶם — אַף עַל פִּי כֵן הַבֶּגֶד לֹא נַעֲשָׂה בָּסִיס לָהֶם, הוֹאִיל וְאֵין הַמָּעוֹת עַל עִקַּר הַבֶּגֶד, וְדָבָר הַמֻּתָּר הוּא שֶׁמְּטַלְטֵל בְּיָדָיו וְהָאִסּוּר מִטַּלְטֵל עִמּוֹ מֵאֵלָיו בְּטִלְטוּל מִן הַצַּד, שֶׁאֵין בּוֹ אִסּוּר כְּשֶׁאֵינוֹ מְטַלְטֵל בִּשְׁבִיל הָאִסּוּר אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר הַמֻּתָּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי״א.
אֲבָל אָסוּר לְהַכְנִיס יָדוֹ בַּכִּיס אִם הִנִּיחַ בּוֹ הַמָּעוֹת עַל דַּעַת שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בּוֹ גַּם בְּשַׁבָּת, שֶׁנַּעֲשָׂה הַכִּיס בָּסִיס לָהֶם:
טווְכָל זֶה בְּכִיס שֶׁפִּיו בִּלְבָד תָּפוּר בְּחוֹר שֶׁבַּבֶּגֶד וְהוּא כֻּלּוֹ תָּלוּי, אֲבָל אִם כֻּלּוֹ תָּלוּי לְאָרְכּוֹ בַּבֶּגֶד — נַעֲשָׂה כָּל הַבֶּגֶד בָּסִיס לְמָעוֹת שֶׁבַּכִּיס כְּמוֹ הַכִּיס עַצְמוֹ, שֶׁהַכֹּל אֶחָד.
וַאֲפִלּוּ אִם הִנִּיחַ הַמָּעוֹת בַּכִּיס עַל דַּעַת לִטְּלָם מִמֶּנּוּ קֹדֶם הַשַּׁבָּת וְשָׁכַח לִטְּלָם מִבְּעוֹד יוֹם, שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בָּסִיס לָהֶם אֲפִלּוּ הַכִּיס עַצְמוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אִם אֶפְשָׁר לְנַעֵר הַמָּעוֹת מֵהַכִּיס — צָרִיךְ לְנַעֵר מִתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְטַלְטֵל הַבֶּגֶד לְכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, כְּמוֹ שֶׁאִם הָיוּ הַמָּעוֹת עַל עִקַּר הַבֶּגֶד שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְנַעֵר מִתְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״ט בְּמָעוֹת שֶׁעַל הַכַּר.