Строительство и разрушение в субботу

Орах Хаим · симан 314 · лист 9 из 11
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יחחוֹתָלוֹת שֶׁל תְּמָרִים וְשֶׁל גְּרוֹגְרוֹת, דְּהַיְנוּ כֵּלִים הָעֲשׂוּיִם מִכַּפּוֹת תְּמָרִים וּמַנִּיחִין בְּתוֹכָם גְּרוֹגְרוֹת אוֹ תְּמָרִים שֶׁלֹּא נִתְבַּשְּׁלוּ בַּחַמָּה שֶׁיִּגְמְרוּ שָׁם בִּשּׁוּלָם, אִם הַכִּסּוּי קָשׁוּר בָּהֶם בְּחֶבֶל — מֻתָּר לְהַפְקִיעַ הַחֶבֶל אוֹ לְחַתְּכוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וַאֲפִלּוּ גּוּפָן שֶׁל כֵּלִים אֵלּוּ מֻתָּר לְהַפְקִיעַ וְלַחְתּוֹךְ, מִפְּנֵי שֶׁבִּנְיַן כֵּלִים אֵלּוּ הָעֲשׂוּיִים מִכַּפּוֹת תְּמָרִים הוּא בִּנְיָן גָּרוּעַ, שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְהִתְקַיֵּם הַרְבֵּה, וּכְשֶׁסּוֹתְרוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּמִי שֶׁשּׁוֹבֵר אֱגוֹזִים וּשְׁקֵדִים בִּשְׁבִיל הָאֹכֶל שֶׁבָּהֶם:
יטחוֹתָמוֹת שֶׁבַּקַּרְקַע, כְּגוֹן דֶּלֶת שֶׁל בּוֹר שֶׁקָּשׁוּר בּוֹ בְּחֶבֶל — מֻתָּר לְהַתִּיר הַקֶּשֶׁר, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ קֶשֶׁר שֶׁל קַיָּמָא, שֶׁהוּא עָשׂוּי לְהַתִּירוֹ תָּדִיר. אֲבָל אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַתִּיר הַקֶּשֶׁר — אָסוּר לְהַפְקִיעַ קְלִיעַת הַחֶבֶל אוֹ לְחַתְּכוֹ, מִשּׁוּם אִסּוּר סְתִירָה, שֶׁבְּכָל דָּבָר הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע יֵשׁ בּוֹ בִּנְיָן וּסְתִירָה, אֲפִלּוּ אֵינוֹ בִּנְיָן גָּמוּר.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהַדֶּלֶת עֲשׂוּיָה שָׁם לְקִיּוּם עַל מְנָת שֶׁלֹּא לַהֲסִירָהּ בְּשַׁבָּת, אֶלָּא כְּשֶׁרוֹצֶה לִפְתּוֹחַ הַבּוֹר מַתִּיר הַקֶּשֶׁר וּפוֹתֵחַ הַדֶּלֶת, אֲבָל אֵינוֹ מְסִירָהּ מִשָּׁם לְגַמְרֵי, אֶלָּא הִיא קְבוּעָה שָׁם לְאֵיזֶה זְמַן, אֲבָל אִם אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְקִיּוּם כְּלָל — אֵין בָּהּ מִשּׁוּם סְתִירָה, לֹא בְּהַפְקָעַת הַחֶבֶל אוֹ חֲתִיכָתוֹ, וְלֹא אֲפִלּוּ בַּהֲסָרַת הַדֶּלֶת עַצְמָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן הִיא סוֹבֶבֶת עַל צִירָהּ וְהוּא שׁוֹמֵט הַצִּיר מֵחוֹרוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שי״ג.
וּמִטַּעַם זֶה מֻתָּר לְהָסִיר הַדַּף שֶׁמְּשִׂימִין לִפְנֵי הַתַּנּוּר וְשׁוֹרְקִין אוֹתוֹ בְּטִיט מֵעֶרֶב שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ״ט, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְקִיּוּם כְּלָל אֶלָּא עַל מְנָת לַהֲסִירוֹ בְּשַׁבָּת:
ככְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לִפְתּוֹחַ כָּל נֶקֶב מִשּׁוּם גְּזֵרַת תִּקּוּן כְּלִי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה — כָּךְ אָסוּר לִסְתּוֹם כָּל נֶקֶב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּמְתַקֵּן כְּלִי. לְפִיכָךְ, אָסוּר לִסְתּוֹם נֶקֶב הֶחָבִית, אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְמָרֵחַ וְאֵינוֹ בָא לִידֵי סְחִיטָה, כְּגוֹן שֶׁיִּסְתּוֹם בִּצְרוֹר אוֹ בְּקֵיסָם שֶׁהוּכְנוּ לְתַשְׁמִישׁ מִבְּעוֹד יוֹם, שֶׁאֵין בָּהֶם מִשּׁוּם אִסּוּר טִלְטוּל.
אֲבָל אִם מַנִּיחַ אֵיזֶה אֹכֶל וְכָל כַּיּוֹצֵא בוֹ בְּתוֹךְ הַנֶּקֶב כְּדֵי לְהַצְנִיעוֹ, וְנִמְצָא הַנֶּקֶב נִסְתָּם — מֻתָּר.