Работа, сделанная неевреем для еврея

Орах Хаим · симан 325 · лист 1 из 12
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
נָכְרִי שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל וּבוֹ כ״ב סְעִיפִים
אמֻתָּר לְזַמֵּן נָכְרִי לְבֵיתוֹ לֶאֱכוֹל עִמּוֹ בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר בְּיוֹם טוֹב מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַרְבֶּה לְבַשֵּׁל בִּשְׁבִילוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקי״ב, אֲבָל בְּשַׁבָּת אֵין לָחוּשׁ לָזֶה. וּמֻתָּר אֲפִלּוּ לִתֵּן מְזוֹנוֹת לִפְנֵי נָכְרִי בִּלְבַדּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְזוֹנוֹתָיו עָלֶיךָ, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁמְּפַרְנְסִים עֲנִיֵּי נָכְרִים מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם — חָשׁוּב כִּמְזוֹנוֹתָיו עָלֶיךָ:
בוּמֻתָּר לִתֵּן לְפָנָיו מְזוֹנוֹת בְּחָצֵר, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיּוֹצִיאֵן לַחוּץ. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רְשׁוּת לְאָכְלָן שָׁם אִם יִרְצֶה. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יִתֵּן הוּא לְיָדוֹ מַמָּשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הוּא הָעֲקִירָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד, אֶלָּא הַנָּכְרִי יִטּוֹל מִיָּדוֹ, שֶׁאָז הַנָּכְרִי הוּא הָעוֹשֶׂה הָעֲקִירָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמֻּתָּר אִם מַנִּיחַ עַל גַּבֵּי קַרְקַע אוֹ עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן וְהַנָּכְרִי נוֹטֵל מִשָּׁם.
אֲבָל אִם אֵין הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְאָכְלָן שָׁם, אוֹ שֶׁהֵם מְזוֹנוֹת מְרֻבִּים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָכְלָן שָׁם וְנִכָּר הַדָּבָר שֶׁיּוֹצִיאֵן לַחוּץ, וְכֵן אִם הַנָּכְרִי עוֹמֵד בַּחוּץ וּפָשַׁט יָדוֹ לִפְנִים שֶׁיָּדוּעַ וְנִכָּר הוּא שֶׁיּוֹצִיא — אָסוּר לִתֵּן לְפָנָיו, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּנוֹתֵן לוֹ עַל מְנָת לְהוֹצִיא. וְאַף שֶׁמּוֹצִיא לַהֲנָאָתוֹ וְלֹא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁדָּבָר זֶה שֶׁהוּא מוֹצִיא נוֹתְנוֹ לוֹ הַיִּשְׂרָאֵל מִשֶּׁלּוֹ — אָסוּר מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש״ז:
גוַאֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמֵד בִּפְנִים, לֹא הִתִּירוּ לִתֵּן לְפָנָיו אֶלָּא מְזוֹנוֹת, שֶׁיִּתָּכֵן לְאָכְלָם בֶּחָצֵר, אֲבָל לֹא שְׁאָר חֲפָצִים שֶׁדֶּרֶךְ לְהוֹצִיאָן, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּנוֹתֵן לוֹ עַל מְנָת לְהוֹצִיא.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּחֲפָצִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל חֲפָצִים שֶׁל נָכְרִי מֻתָּר לִתְּנָם לוֹ, שֶׁאַף שֶׁנִּרְאֶה כְּנוֹתֵן לוֹ עַל מְנָת לְהוֹצִיא — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא בִּשְׁבִיל הַיִּשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, וְהַחֵפֶץ אֵינוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וַאֲפִלּוּ לוֹמַר בְּפֵרוּשׁ: “עֲשֵׂה מְלַאכְתְּךָ בַּחֲפָצִים שֶׁלְּךָ” — מֻתָּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הַנָּכְרִי עוֹמֵד בַּחוּץ וּפָשַׁט יָדוֹ לִפְנִים — אָסוּר לִתֵּן לְפָנָיו אֲפִלּוּ חֲפָצִים שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, שֶׁהָרוֹאֶה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹתֵן לוֹ סָבוּר שֶׁהוּא חֵפֶץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁנּוֹתֵן לְפָנָיו בֶּחָצֵר, שֶׁאֵין שָׁם רוֹאִים, וְהָרוֹאֶה אוֹתוֹ יוֹצֵא מֵרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל וְחֵפֶץ בְּיָדוֹ הוּא סָבוּר שֶׁמּוֹצִיא חֵפֶץ שֶׁלּוֹ וְלֹא שֶׁל הַיִּשְׂרָאֵל.