Мытьё в субботу

Орах Хаим · симан 326 · лист 1 из 5
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּינֵי רְחִיצָה בְּשַׁבָּת וּבוֹ י״ג סְעִיפִים
אאָסְרוּ חֲכָמִים לִרְחוֹץ כָּל גּוּפוֹ אוֹ רֻבּוֹ בְּחַמִּין, בֵּין אִם הֵם בִּכְלִי בֵּין אִם הֵם בַּקַּרְקַע, אֲפִלּוּ הוּחַמּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי הַבַּלָּנִים שֶׁהָיוּ מְחִמִּין בְּשַׁבָּת וְאָמְרוּ “מֵעֶרֶב שַׁבָּת הֵחַמְנוּ”. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַשַּׁבָּתוֹת לְחַלֵּל בְּזָדוֹן, מִכָּל מָקוֹם הָיוּ נוֹתְנִים עֵצִים תַּחַת הַמַּיִם צוֹנְנִים מִבְּעוֹד יוֹם סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, וְהֵם מִתְבַּעֲרִים וְהוֹלְכִים כָּל הַשַּׁבָּת וּמְחַמְּמִים אֶת הַמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶם, וְדָבָר זֶה אָסוּר מִשּׁוּם גְּזֵרָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים מִשֶּׁחָשֵׁכָה.
לְפִיכָךְ, אָסְרוּ לְכָל אָדָם לִרְחוֹץ בְּחַמִּין, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּמֶרְחָץ שֶׁל הַבַּלָּנִים. וַאֲפִלּוּ לִשְׁפּוֹךְ הַמַּיִם עַל גּוּפוֹ לְהִשְׁתַּטֵּף, שֶׁאֵין זוֹ דֶּרֶךְ רְחִיצָה שֶׁבַּמֶּרְחָץ, שֶׁשָּׁם מַכְנִיס גּוּפוֹ וְאֵבָרָיו בְּתוֹךְ הַמַּיִם. וַאֲפִלּוּ רוֹחֵץ כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר לְבַדּוֹ, וְלֹא רֹב גּוּפוֹ בְּבַת אַחַת, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא חָלְקוּ חֲכָמִים בִּגְזֵרָתָם, כֵּיוָן שֶׁעַל כָּל פָּנִים דּוֹמֶה קְצָת לִרְחִיצָה שֶׁבַּמֶּרְחָץ שֶׁרוֹחֵץ כָּל גּוּפוֹ אוֹ רֻבּוֹ.
אֲבָל מֻתָּר לִרְחוֹץ בְּחַמִּין פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו אוֹ שְׁאָר אֵבָרִים, כָּל שֶׁאֵינוֹ רוֹחֵץ רֹב גּוּפוֹ. וְלָכֵן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם מִנְהָג — מֻתָּר לְאִשָּׁה לִלְבּוֹשׁ לְבָנִים בְּשַׁבָּת, כִּי אֵינָהּ צְרִיכָה לִרְחוֹץ אֶלָּא פָּנֶיהָ שֶׁל מַטָּה וּבֵין יַרְכוֹתֶיהָ, רַק שֶׁתִּזָּהֵר שֶׁלֹּא תִרְחַץ בַּבֶּגֶד, שֶׁלֹּא תָבֹא לִידֵי סְחִיטָה.
וְכָל זֶה בְּחַמֵּי הָאוּר, אֲבָל בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא מֻתָּר לִרְחוֹץ, אֲפִלּוּ לְהַכְנִיס כָּל גּוּפוֹ יַחַד בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּצוֹנְנִים. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא הִתִּירוּ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא אֶלָּא כְּשֶׁהֵם בַּקַּרְקַע, אֲבָל כְּשֶׁהֵם בִּכְלִי — דִּינָם כְּחַמֵּי הָאוּר, מִפְּנֵי שֶׁכָּל שֶׁהוּא בִּכְלִי — אֵינוֹ נִכָּר בֵּין חַמֵּי הָאוּר לְחַמֵּי טְבֶרְיָא, וְיֵשׁ לִגְזוֹר עַל אֵלּוּ מִפְּנֵי אֵלּוּ:
ביֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הִתִּירוּ חַמֵּי טְבֶרְיָא אֶלָּא כְּשֶׁאֵין הַמָּקוֹם מְקֹרֶה, אֲבָל אִם הַמָּקוֹם מְקֹרֶה — אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁבָּא לִידֵי זֵעָה, וְאָסוּר לְהַזִּיעַ בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לְהַזִּיעַ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא, שֶׁהֲרֵי לֹא אָסְרוּ אֶת הַזֵּעָה אֶלָּא מִשּׁוּם גְּזֵרַת רְחִיצָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, וְכֵיוָן שֶׁמֻּתָּר לִרְחוֹץ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא — כָּל שֶׁכֵּן שֶׁמֻּתָּר לְהַזִּיעַ בָּהֶם. וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל: