Роженица в субботу

Орах Хаим · симан 330 · лист 2 из 5
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל הַקָּרָאִי״ם כֵּיוָן שֶׁהֵם שׁוֹמְרִים שַׁבָּת — מֻתָּר לְיַלֵּד אוֹתָן (בְּשָׂכָר בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ חִלּוּל שַׁבָּת, מִשּׁוּם אֵיבָה).
וַאֲפִלּוּ בְּנָכְרִים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אִם אִי אֶפְשָׁר לְהִשָּׁמֵט בְּלִי אֵיבָה — מֻתָּר בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ חִלּוּל שַׁבָּת:
גמֵאֵימָתַי נִקְרֵאת יוֹלֶדֶת לְחַלֵּל עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת? מִשֶּׁתֵּשֵׁב עַל הַמַּשְׁבֵּר, אוֹ מִשָּׁעָה שֶׁהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד, אוֹ מִשָּׁעָה שֶׁחַבְרוֹתֶיהָ נוֹשְׂאוֹת אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ, שֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ לַהֲלוֹךְ, כֵּיוָן שֶׁנִּרְאָה אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ — מְחַלְּלִים עָלֶיהָ הַשַּׁבָּת לְכָל צְרָכֶיהָ אֲשֶׁר אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן כַּאן בְּלִי עִכּוּב, אֲבָל לִקְרוֹת חֲכָמָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם שֶׁהוּא דָבָר הַצָּרִיךְ שָׁהוּת וְעִכּוּב — מֻתָּר מִקֹּדֶם לָכֵן, מִשָּׁעָה שֶׁמַּרְגֶּשֶׁת קְצָת, אֲפִלּוּ בְּסָפֵק.
וְטוֹב לִזָּהֵר שֶׁכְּשֶׁתַּגִּיעַ הָאִשָּׁה לְחֹדֶשׁ ט׳ יַזְמִין הַכֹּל מֵעֶרֶב שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְחַלֵּל שַׁבָּת:
דכָּל ג׳ יָמִים הָרִאשׁוֹנִים הִיא חֲשׁוּבָה כִּמְסֻכֶּנֶת וַדַּאי, מִפְּנֵי שֶׁאֵבָרֶיהָ מִתְפָּרְקִים וּמְרֻסֶּקֶת הִיא, לְפִיכָךְ מְחַלְּלִים עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת.
אֲפִלּוּ אוֹמֶרֶת אֵינִי צְרִיכָה לְחִלּוּל, אֶלָּא שֶׁחַבְרוֹתֶיהָ אוֹמְרוֹת שֶׁצְּרִיכָה, אֲפִלּוּ אֵין בָּהֶן חֲכָמָה וְלֹא רוֹפֵא — עוֹשִׂין לָהּ כָּל צְרָכֶיהָ, שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁעוֹשִׂים לַחַיָּה בְּחֹל יְדוּעִים הֵם לַכֹּל.
וַאֲפִלּוּ אוֹכֶלֶת מַאֲכַל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם — אָנוּ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מַרְגֶּשֶׁת לִשְׁעָתָהּ, וְאִם תֹּאכַל צוֹנֵן אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵין הַמְּסֻכֶּנֶת אוֹכֶלֶת אוֹתָם — יְבִיאוּהָ לִידֵי סַכָּנָה.
אֲבָל אִם חֲכָמָה אוֹ רוֹפֵא אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְחִלּוּל — שׁוֹמְעִים לָהֶם, כִּי הַרְבֵּה יוֹלְדוֹת יֵשׁ שֶׁאֵין עוֹשִׂין לָהֶן חַמִּין בְּכָל יוֹם. וְכֵן נוֹהֲגִים עַכְשָׁו בִּקְצָת מְקוֹמוֹת שֶׁאוֹכְלוֹת בְּשַׁבָּת חַמִּין שֶׁל אֶתְמוֹל:
המִשְּׁלֹשָׁה וְעַד סוֹף שִׁבְעָה, אָמְרָה “אֵינִי צְרִיכָה” — אֵין מְחַלְּלִין, אֲפִלּוּ חַבְרוֹתֶיהָ אוֹמְרוֹת שֶׁצְּרִיכָה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ בְּחֶזְקַת מְסֻכֶּנֶת לְאוֹתָן דְּבָרִים שֶׁרְגִילוֹת חַבְרוֹתֶיהָ לַעֲשׂוֹת לָהּ בְּחֹל, וְאֶפְשָׁר שֶׁיְּכוֹלָה לְהַמְתִּין עַד לָעֶרֶב.
אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁחֲכָמָה אוֹ רוֹפֵא אוֹמְרִים שֶׁצְּרִיכָה, שֶׁאָז מְחַלְּלִין גַּם בִּשְׁאָר חוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ״ח.
וְכָל זֶה כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת “אֵינִי צְרִיכָה”, אֲבָל בִּסְתָם, שֶׁהִיא אֵינָהּ אוֹמֶרֶת כְּלוּם וְחַבְרוֹתֶיהָ אֵינָן יוֹדְעוֹת — מְחַלְּלִין.
אֲבָל אִם חַבְרוֹתֶיהָ אוֹמְרוֹת שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה — אֵין מְחַלְּלִין.