Обрезание в субботу

Орах Хаим · симан 331 · лист 2 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
המִי שֶׁנּוֹלַד בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — אֵין מָלִין אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁהוּא סָפֵק שְׁמִינִי סָפֵק תְּשִׁיעִי, שֶׁאֵין דּוֹחִין שַׁבָּת מִסָּפֵק. וַאֲפִלּוּ לֹא הוֹצִיא אֶלָּא רֹב רֹאשׁוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא כֻלּוֹ בְּשַׁבָּת — הֲרֵי זֶה כְּנוֹלַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.
וְהַתְחָלַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הוּא אַחַר הִלּוּךְ ג׳ מִילִין וּרְבִיעַ לְאַחַר הַתְחָלַת הַשְּׁקִיעָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס״א, וְהוּא לְעֶרֶךְ רְבִיעִית שָׁעָה קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים.
וְאִם נוֹלַד קֹדֶם לָכֵן, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר שָׁקְעָה הַחַמָּה — נִמּוֹל בְּיוֹם ו׳. וְאִם נוֹלַד כֵּן בְּשַׁבָּת — נִמּוֹל בְּשַׁבָּת.
וְאַף שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּתְּחִלַּת הַשְּׁקִיעָה הִיא לַיְלָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שׁם, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין אָנוּ חוֹשְׁשִׁין כְּלָל לְדִבְרֵיהֶם, שֶׁלִּפְעָמִים אֵין מְקַבְּלִים שַׁבָּת וְעוֹשִׂים כָּל הַמְּלָאכוֹת עַד רְבִיעִית שָׁעָה קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים, אִם כֵּן אֵין לָנוּ לִדְחוֹת הַמִּילָה מִזְּמַנָּהּ בִּשְׁבִיל חֲשָׁשׁ זֶה:
ואַנְדְּרוֹגִינוֹס שֶׁהוּא סָפֵק זָכָר סָפֵק נְקֵבָה — אֵין מִילָתוֹ דּוֹחָה שַׁבָּת.
וְכֵן נוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל, אֲפִלּוּ אֵינוֹ נִרְאֶה מָהוּל אֶלָּא בְּעֵת הַקִּשּׁוּי, אַף עַל פִּי שֶׁצָּרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית — אֵינוֹ דּוֹחֶה שַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין זֶה חִיּוּב בָּרוּר מִן הַתּוֹרָה.
וְכֵן יוֹצֵא דֹפֶן, וְנָכְרִית שֶׁיָּלְדָה וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיְּרָה, הוֹאִיל וְאֵין אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה — יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם נִמּוֹלִים בַּשְּׁמִינִי אוֹ מִיָּד שֶׁנּוֹלְדוּ, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה סָמְכָה מִילַת שְׁמִינִי לְטֻמְאַת הַיּוֹלֶדֶת.
וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי עָרְלוֹת, דְּהַיְנוּ ב׳ עוֹרוֹת זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, אוֹ שְׁנֵי גִידִים — יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם נִמּוֹל בַּשְּׁמִינִי, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה אָמְרָה “עָרְלָתוֹ” אַחַת, לְפִיכָךְ נִמּוֹלִים הֵם בַּשְּׁמִינִי מִסָּפֵק, אֲבָל אֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת מִסָּפֵק:
זאֵין דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת אֶלָּא מִילָה עַצְמָהּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת. אֲבָל כָּל מַכְשִׁירֵי מִילָה, כְּגוֹן תִּקּוּן הָאִזְמֵל וַהֲבָאָתוֹ אֵצֶל הַתִּינוֹק, וּשְׁחִיקַת סַמָּנִים, וְתִקּוּן הֶחָלוּק שֶׁיִּתְבָּאֵר, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת — אֵינָן דּוֹחִים אֶת הַשַּׁבָּת, אֲפִלּוּ אִם נֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָם, אוֹ שֶׁעֲשָׂאָם וְנֶאֶבְדוּ.
וַאֲפִלּוּ אִסּוּר דִּבְרֵי סוֹפְרִים לֹא הִתִּירוּ לְצֹרֶךְ מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ אִם תִּדָּחֶה הַמִּילָה לְגַמְרֵי בִּשְׁבִיל כָּךְ, כְּגוֹן לְהָבִיא אִזְמֵל מֵחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת, אוֹ לִשָּׂא הַתִּינוֹק דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁהֶעֱמִידוּ חֲכָמִים אֶת דִּבְרֵיהֶם אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם כָּרֵת.