Пожар в субботу

Орах Хаим · симан 334 · лист 6 из 12
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לְכָתְבָם בְּמִינֵי צִבְעוֹנִים אֲפִלּוּ בִּזְמַן הַזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁבְּקַל יוּכַל לִקְנוֹת דְּיוֹ כְּמוֹ מִינֵי צִבְעוֹנִים, וְאִם נִכְתְּבוּ אָסוּר לִקְרוֹת בָּהֶם אֲפִלּוּ בְּחֹל. וְאַף עַל פִּי כֵן מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה וּמִכָּל מְקוֹם הַתֻּרְפָּה, מִפְּנֵי הָאַזְכָּרוֹת שֶׁבָּהֶם, חוּץ מִמְּגִלַּת אֶסְתֵּר שֶׁאֵין בָּהּ אַזְכָּרוֹת.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁנִּכְתְּבוּ בִּכְתָב אַשּׁוּרִית וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל בִּכְתָב אוֹ לָשׁוֹן אַחֵר — מֻתָּר לְכָתְבָם אֲפִלּוּ בְּמִינֵי צִבְעוֹנִים, וְקוֹרִין בָּהֶם, וּמַצִּילִין אוֹתָם.
וְכָל זֶה בְּכ״ד סְפָרִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, אֲבָל שְׁאָר סְפָרִים — מֻתָּר לִכְתּוֹב בְּמִינֵי צִבְעוֹנִים בְּכָל עִנְיָן, וְקוֹרִין בָּהֶם, וּמַצִּילִין אוֹתָם:
יגלֹא הִתִּירוּ בִּזְמַן הַזֶּה לִכְתּוֹב בִּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת אֶלָּא כְּשֶׁאוֹתוֹ הָעָם בְּקִיאִין בְּאוֹתוֹ לָשׁוֹן, אֲבָל אִם אֵינָן מְבִינִים אוֹתוֹ — אָסוּר לִכְתּוֹב. וְאֵין קוֹרִין בּוֹ, וְאֵין מַצִּילִים אוֹתוֹ (בֵּין בְּכ״ד סְפָרִים, בֵּין בִּשְׁאָר סְפָרִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה), שֶׁהֲרֵי לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא מִשּׁוּם “עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳”, וּכְשֶׁאֵין הָעָם מְבִינִים — לֹא שַׁיָּךְ “עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳”.
(וְכֵן אָסוּר לִכְתּוֹב שֵׁמוֹת שֶׁאֵינָן נִמְחָקִין אוֹ פְּסוּקִים בְּקָמֵיעוֹת אוֹ בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ בָּהֶם “עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳”). וַאֲפִלּוּ כּוֹתֵב אַשּׁוּרִית וְלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבִדְיוֹ עַל הַקְּלַף — הֲרֵי לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לִכָּתֵב אֶלָּא סֵפֶר שָׁלֵם, וְלֹא פָּרָשִׁיּוֹת פָּרָשִׁיּוֹת, אֶלָּא מִשּׁוּם “עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳”, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן רפ״ג, וּלְפִיכָךְ אֵין קוֹרִין בָּהֶם, וְאֵין מַצִּילִין אוֹתָם בְּשַׁבָּת מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה, שֶׁהֲרֵי אֵינָן בִּכְלַל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ.
(אֲבָל מַצִּילִים אוֹתָם מִמַּיִם אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים הַמְאַבְּדָם, שֶׁהֲרֵי אֵינָם אֲסוּרִים בְּטִלְטוּל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״ח, שֶׁאֲפִלּוּ קָמֵיעַ שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ).
וּמִכַּאן אָמְרוּ חֲכָמִים כּוֹתְבֵי קָמֵיעִין, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָהֶם מִדְּבָרִים שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לוֹמַר בָּהֶם “עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳” — הֲרֵי הֵם כְּשׂוֹרְפֵי תוֹרָה, שֶׁהֲרֵי לֹא יַצִּילוּ אוֹתָם מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה בְּשַׁבָּת, וְיַנִּיחוּם לִשָּׂרֵף.