Запреты в субботу как производные от основных работ

Орах Хаим · симан 340 · лист 5 из 7
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יאדֶּרֶךְ הָרַצְעָנִים כְּשֶׁהוּא בָּא לַחְתּוֹךְ הָעוֹר מְשַׂרְטְטוֹ תְּחִלָּה כְּפִי מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לְהַאֲרִיךְ לְהַרְחִיב וּלְקַצֵּר הַחִתּוּךְ, וְאַחַר כָּךְ מַעֲבִיר הַסַּכִּין דֶּרֶךְ הַשִּׂרְטוּט, וְכֵן עָשׂוּ בְּעוֹרוֹת הַמִּשְׁכָּן כְּשֶׁחֲתָכוּם, וְלָכֵן שִׂרְטוּט זֶה הוּא מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת. וְכֵן הַמְשַׂרְטֵט אֲפִלּוּ הַקְּלַף אוֹ הַנְּיָר כְּדֵי לִכְתּוֹב בְּיֹשֶׁר — חַיָּב:
יבהַתּוֹפֵר ב׳ תְּפִירוֹת וְקָשַׁר, אוֹ ג׳ תְּפִירוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָשַׁר — חַיָּב. אֲבָל ב׳ תְּפִירוֹת וְלֹא קָשַׁר — פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם, אֲבָל אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְאִם קָשַׁר — חַיָּב גַּם מִשּׁוּם קוֹשֵׁר:
יגבֶּגֶד שֶׁהוּא תָּפוּר וְעוֹמֵד וְהִנִּיחַ הַחוּט אָרֹךְ וְנִתְפָּרְדוּ שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת הַבֶּגֶד זוֹ מִזּוֹ בְּמִקְצָת וְחוּטֵי הַתְּפִירוֹת נִמְשָׁכִים, וּמוֹתֵחַ אֶת רֹאשׁ הַחוּט כְּדֵי לְהַדְּקָן וּלְחַבְּרָן — זוֹ הִיא תְּפִירָתָן, וְחַיָּב אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָשַׁר, אִם נִתְחַבְּרוּ כְּשִׁעוּר ג׳ תְּפִירוֹת.
וְאוֹתָן שֶׁמְּהַדְּקִין הַבְּגָדִים סְבִיב זְרוֹעוֹתֵיהֶם עַל יְדֵי הַחוּט שֶׁמּוֹתְחִים אוֹתוֹ וּמִתְהַדֵּק — אָסוּר לְמָתְחוֹ בְּשַׁבָּת, מִשּׁוּם תּוֹפֵר.
(וְאַף שֶׁאֵינָהּ תְּפִירָה שֶׁל קַיָּמָא, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מְהַדְּקוֹ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹבְשׁוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁפּוֹשְׁטוֹ מְרַפֶּה אוֹתוֹ, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מִפְּנֵי שֶׁדּוֹמֶה לְתוֹפֵר).
אֶלָּא אִם כֵּן יִהְיוּ הַנְּקָבִים רְחָבִים קְצָת וּמְתֻקָּנִים בִּתְפִירָה וּבְעִגּוּל, שֶׁאָז אֵינוֹ דוֹמֶה לְתוֹפֵר.
וְאָז אֲפִלּוּ אִם הַחוּט תָּחוּב בְּמַחַט נְקוּבָה — מֻתָּר לָצֵאת בָּהּ, כֵּיוָן שֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת לְעוֹלָם בְּחוּט וְהַחוּט בְּבֶגֶד, וַהֲרֵי הִיא תַּשְׁמִישׁ הַבֶּגֶד.
וְאִם אֵין הַבֶּגֶד מְהֻדָּק כָּל כָּךְ עַל יְדֵי חוּט זֶה שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לְרַפּוֹתוֹ כְּשֶׁפּוֹשְׁטוֹ, אֶלָּא לִפְעָמִים נִמְלָךְ וּמַנִּיחוֹ כָּךְ לְעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְפָשְׁטוֹ כָּךְ כְּמוֹת שֶׁהוּא מְהֻדָּק קְצָת — אָסוּר לְהַדְּקוֹ בְּשַׁבָּת בְּכָל עִנְיָן, שֶׁמָּא יִמָּלֵךְ לְהַנִּיחוֹ כָּךְ לְעוֹלָם, וְנִמְצָא עָשָׂה תְּפִירָה שֶׁל קַיָּמָא, וּבִתְפִירָה שֶׁל קַיָּמָא אֵין מוֹעִיל מַה שֶּׁהַנְּקָבִים רְחָבִים וּמְתֻקָּנִים בִּתְפִירָה וּבְעִגּוּל:
ידמוֹכִין שֶׁנָּפְלוּ מִן הַכֶּסֶת — מֻתָּר לְהַחֲזִירָם. אֲבָל אָסוּר לִתְּנָם בִּתְחִלָּה בַּכֶּסֶת, מִפְּנֵי שֶׁעַכְשָׁו עוֹשֵׂהוּ כְּלִי. עַיֵּן סִמָּן שי״ז: