Эрув по закону Торы

Орах Хаим · симан 346 · лист 3 из 6
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ואֲפִלּוּ מָקוֹם שֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים אָסְרוּ לְטַלְטֵל בּוֹ אֶלָּא תּוֹךְ ד׳ אַמּוֹת כְּמוֹ שֶׁאָסְרוּ בְּכַרְמְלִית גְּמוּרָה, כְּגוֹן קַרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁלֹּא הֻקַּף לְדִירָה, עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ״ח, שֶׁמִּן הַתּוֹרָה הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה אֲפִלּוּ אָרֹךְ וְרָחָב כַּמָּה מִילִין, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְחִצּוֹת, אֶלָּא שֶׁמְּחֻסַּר דִּיּוּרִין, וְהַזּוֹרֵק מִתּוֹכוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב — אַף עַל פִּי כֵן מֻתָּר לְטַלְטֵל מִמֶּנּוּ לְכַרְמְלִית גְּמוּרָה תּוֹךְ ד׳ אַמּוֹת, כְּגוֹן לְבִקְעָה הָעוֹבֶרֶת לְפָנָיו. וְלֹא גָזְרוּ כַּאן כְּמוֹ שֶׁגָּזְרוּ עַל טִלְטוּל מִשְּׁאָר רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַרְמְלִית, לְפִי שֶׁחָשְׁשׁוּ כַּאן אִם יִהְיֶה אָסוּר לְטַלְטֵל מִמֶּנּוּ לְכַרְמְלִית, יִטְעוּ לוֹמַר שֶׁהוּא אֵין לוֹ דִּין כַּרְמְלִית כְּלָל, וְיָבֹאוּ לְהַתִּיר הַטִּלְטוּל בְּתוֹכוֹ יוֹתֵר מִד׳ אַמּוֹת:
זוְלָמָּה חָשְׁשׁוּ יוֹתֵר לְאִסּוּר הַטִּלְטוּל בְּתוֹכוֹ מִלְּאִסּוּר הַטִּלְטוּל מִמֶּנּוּ לְכַרְמְלִית גְּמוּרָה? לְפִי שֶׁהַטִּלְטוּל בְּתוֹכוֹ מָצוּי יוֹתֵר מֵהַטִּלְטוּל מִמֶּנּוּ לְכַרְמְלִית גְּמוּרָה, וְלָכֵן בִּטְּלוּ זֶה מִפְּנֵי זֶה, שֶׁהֵם אָמְרוּ וְהֵם אָמְרוּ:
חוְלָכֵן מֻתָּר לִקַּח מַפְתֵּחַ מִכַּרְמְלִית שֶׁלִּפְנֵי גִנָּה לִפְתּוֹחַ וְלִנְעוֹל הַגִּנָּה, אוֹ לְהַטְמִינוֹ בְּתוֹכָהּ וְלַחֲזוֹר וְלִטְּלוֹ מִמֶּנָּה כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בַּחוּץ, אַף עַל פִּי שֶׁהַגִּנָּה הִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁהִיא כְּכַרְמְלִית מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אִם הִיא יְתֵרָה עַל בֵּית סָאתַיִם.
וּבִלְבָד שֶׁלֹּא תְהֵא מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן אִסְקֻפָּה שֶׁהִיא רְשׁוּת הַיָחִיד, כְּגוֹן שֶׁהִיא גְבוֹהָה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה ד׳, אוֹ אֲפִלּוּ אֵינָהּ גְּבוֹהָה כְּלָל אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָהּ מְחִצּוֹתא מִן הַצְּדָדִים הָרְחָבוֹת ד׳ טְפָחִים, דְּהַיְנוּ מְזוּזוֹת הַפֶּתַח מִכַּאן וּמִכַּאן אִם יֵשׁ בָּהֶן ד׳, וְגַם יֵשׁ עָלֶיהָ מַשְׁקוֹף מִלְמַעְלָה הָרָחָב ד׳, שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת תִּקְרָה עָלָיו וְאוֹמְרִים בּוֹ “פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם”, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס״א וְשס״ה, וַהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ הָיְתָה מְחִצָּה לִפְנֵי הָאִסְקֻפָּה, וְעַל יְדֵי כֵן נַעֲשֵׂית רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְאָסוּר לְטַלְטֵל דֶּרֶךְ עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁמְּטַלְטֵל מִכַּרְמְלִית לְכַרְמְלִית דֶּרֶךְ רְשׁוּת הַיָּחִיד:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
מן הצדדים כו׳. עי׳ בתוס׳ דף ט׳ דכותל האמצעי של מבוי מצטרף לג׳ מחיצות על אסקופה שבאמצע כותל שכנגדה (וכ״מ ממ״ש הב״י וט״ז סי׳ שס״ה בשם הרשב״א גבי קורה הרחבה ד׳ ע״ש דמבואר דלא כמג״א).
ואף דהכא בגינה כותל ההוא לא הוקף לדירה וככרמלית הוא אין בכך כלום דהא באמת אפילו בב׳ רוחות אמרינן פי תקרה ובזה כנגד זה היינו טעמא דלא אמרינן משום דהוי מפולש כמ״ש התוספות ורא״ש מהגמרא סוף פ״ק דסוכה והתם פירש״י דאיסור הפילוש משום קפנדריא ובקיעת רבים א״כ כשיש מחיצה ג׳ באמצע אע״פ שהיא מחיצת כרמלית מכל מקום כיון שחוסמת היא את העוברים שוב אין כאן פילוש ואף שרחוקה היא אין בכך כלום לענין שבת כמ״ש התוס׳ ורא״ש שהביא מג״א סי׳ שמ״ה.
אבל מכל מקום אינה מצטרפת לענין ב׳ מחיצות הדבוקות לפי שלענין פי תקרה בעינן מחיצות סמוכות לתקרה כמ״ש התוס׳ בעירובין דף צ״ד ע״ב דאפילו ברוח אחת לא אמרינן כו׳ והיינו רוח אחת מרוחות דבעיא בהו מחיצה דהיינו שם ד׳ לשמואל ושתי דבוקות לרב אבל לענין פילוש ודאי מהני כמו דמהני אפי׳ בכל הד׳ מחיצות לעשות שם רשות היחיד אפילו באמצע רשות הרבים כמ״ש בסי׳ שמ״ה.
וכהאי גוונא י״ל ג״כ גבי דלת לפי מ״ש הרשב״א שהדלת מעכבת בקיעת הרבים גבי רשות הרבים בסי׳ שס״ד אבל לפי דעת רש״י וסיעתו שבמג״א שם צ״ל כמו שכתבתי אבל לענין ב׳ דבוקות אפשר דגם הרשב״א מודה שהדלת אינה כמחיצה גמורה הואיל ועשויה להפתח ואינה מועלת אלא לענין פילוש ובקיעת הרבים הואיל וננעלת בלילה וחוסמת היא את העוברים אז אבל מכל מקום אינה מחיצה גמורה להתיר הואיל והיא פתוחה או נפתחת כל היום.
ואעפ״כ אינה ג״כ כפרצה ממש להתיר הואיל וננעלת ג״כ או שראויה לינעל עיין סי׳ שס״ד שאם היתה כפרצה ממש היה מותר לטלטל על אסקופת כל הבתים משום חורי רשות היחיד ועוד שפי תקרה העליונה הוא פי המשקוף אפילו אם אין התקרה מונחת על הכותל אעפ״כ הכל אחד לענין טומאה כל שאין סדק מפסיק והוא הדין לענין שבת שהיא כתקרה עבה שמגעת עד כאן ומחיצותיה הן מחיצות הבית שהן עבות במקום זה ומגיעות עד המזוזות ועד בכלל ולא אמרו שדופן עקומה היא הלכה למשה מסיני אלא בגובה אבל לא בכהאי גוונא אלא ודאי משום שהדלת סותמת ואין שם מחיצות ד׳: