Выступы над общественным владением

Орах Хаим · симан 353 · лист 1 из 2
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּיני זִיזִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבוֹ ה׳ סְעִיפִים
אשְׁנֵי בָתִּים בִּשְׁנֵי צִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֵם שֶׁל אָדָם אֶחָד אוֹ שֶׁל שְׁנַיִםא וְעֵרְבוּ יַחַד (עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שע״ג בִּגְזוּזְטְרָאוֹת), מֻתָּר לִזְרוֹק מִזֶּה לְזֶה דֶּרֶךְ מַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, שֶׁזֶּהוּ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר.
וְאִם הָיָה גַּג זֶה גָּבוֹהַּ מִגַּג זֶה — אָסוּר לִזְרוֹק מִגַּג זֶה לְגַג זֶה, בֵּין מֵהַגָּבוֹהַּ לְהַנָּמוּךְ וּבֵין מֵהַנָּמוּךְ לְהַגָּבוֹהַּ, לְפִי שֶׁהַזּוֹרֵק מִגָּבוֹהַּ לְנָמוּךְ אוֹ לְהֵפֶךְ צָרִיךְ לְאַמֵּן יָדָיו, וְשֶׁמָּא לֹא יוּכַל לְאַמֵּן יָדָיו וְיִפּוֹל הַחֵפֶץ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְיִשְׁכַּח וִיבִיאֶנּוּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד.
וּלְפִיכָךְ אִם הֵם כֵּלִים הַנִּשְׁבָּרִים כְּשֶׁנּוֹפְלִים, כְּגוֹן כְּלֵי חֶרֶס וּזְכוּכִית וְכַיּוֹצֵא בָהֶם — מֻתָּר לְזָרְקָם מִזֶּה לְזֶה, שֶׁאִם יִפְּלוּ וְיִשָּׁבְרוּ, אֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יָבִיא שִׁבְרֵיהֶם לִרְשׁוּת הַיָּחִיד. וּבְמַה שֶּׁנָּפְלוּ וְהֻנְּחוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֵין בְּזֶה אִסּוּר הוֹצָאָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִן הַתּוֹרָה, הוֹאִיל וְלֹא נִתְכַּוֵּן לִזְרוֹק לִרְשׁוּת הָרַבִּים.
וְכָל זֶה כְּשֶׁרְשׁוּת הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בֵּינֵיהֶם. אֲבָל אִם הָיְתָה כַּרְמְלִית עוֹבֶרֶת בֵּינֵיהֶם — מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן, שֶׁלֹּא גָזְרוּ גְּזֵרָה זוֹ בְּכַרְמְלִית מִשּׁוּם שֶׁהִיא גְּזֵרָה לִגְזֵרָה:
בזִיז, דְּהַיְנוּ דַּף הַבּוֹלֵט מִן הַכֹּתֶל לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אִם הוּא לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה וְחַלּוֹן הַבַּיִת פָּתוּחַ לוֹ — מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עָלָיו מִן הַבַּיִת דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּחוֹרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ״ה.
וְהוּא שֶׁהַחַלּוֹן פָּתוּחַ עָלָיו בְּסָמוּךְ לוֹ תּוֹךְ גֹּבַהּ י׳ טְפָחִים שְׁלֹשָׁה. אֲבָל אִם אֵינוֹ סָמוּךְ לוֹ — אֵינוֹ נִדּוֹן כְּחוֹרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְכַרְמְלִית הוּא אִם יֵשׁ בּוֹ ד׳ עַל ד׳.
וְאִם הַזִּיז הוּא לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה מִן הָאָרֶץ, כֵּיוָן שֶׁהוּא בַּאֲוִיר רְשׁוּת הָרַבִּיםב — זָכוּ בּוֹ רַבִּים, וְאוֹסְרִים הֵם עַל בַּעַל הַבַּיִת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ דֶּרֶךְ חַלּוֹנוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּתוּחַ לוֹ תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ ד׳ עַל ד׳ בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ. וְהוּא הַדִּין אִם הוּא בּוֹלֵט לַאֲוִיר כַּרְמְלִית תּוֹךְ עֲשָׂרָה לָאָרֶץ:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
ועירבו כו׳. מ״ש המג״א בזה צע״ג דא״כ אין זו רשות הרבים כלל שהרי יש לה ג׳ מחיצות ב׳ מהבתים והג׳ פתח מבוי הנכשר בלחי שנידון משום מחיצה.
ואפילו אם הכשירו בקורה מ״מ דופן אמצעי של המבוי נידון מחיצה גם לרשות הרבים אע״פ שרחוק ממנו כיון שמשתמר על ידו וגם אין כאן פילוש משער לשער שהוא קפנדריא עיין במ״ש בסי׳ שמ״ו.
ועיין ט״ז סי׳ שע״ג דנסר שבגזוזטראות שבתקרה מועיל גם לחצר אע״פ שגבוה עשרה מקרקע החצר וכ״מ מפירש״י שם שפירש שהנסר הוא מתקרת העליה ואפילו הכי מועיל לעליה. עכ״פ יתפרש דמיירי שיש סולם לעלות בו לגזוזטראות ואורחא דמילתא הכי הוא בגזוזטראות ולא הוצרכו לפרש וסולם נידון כפתח כמ״ש בסימן שע״ב. ומיהו סוף פרק הזורק ובסי׳ שנ״ה משמע שעירוב מועיל בכהאי גוונא וצ״ע:
זכו כו׳. עין מג״א ולא קשה מידי דדמי למ״ש בסי׳ שס״א ס״א וי״ל דדוקא עשיית סולם הוה גילוי דעת ע״ש בב״י וט״ז אבל לא פתיחת החלון דבלאו תשמיש הזיז פותחין חלונות להאיר.
ועיין אליה זוטא שחלק בין חורין לזיז ומוכרח הוא מסי׳ שס״א וממ״ש ב״י בשם הריטב״א דתשמיש הרבים אוסר על בעל הבית אלא דס״ל הכי אפילו בלמעלה מי׳ בב׳ זיזין ואנן לא קי״ל הכי.
ועיין בגמרא דף פ״ה ע״ב דס״ד דאויר רשות הרבים שלמטה אוסר למעלה למ״ד אדם אוסר על חבירו דרך אויר אלא דקיי״ל דאינו אוסר דרך אויר דהיינו בזריקה כגון למעלה מעשרה אבל למטה מעשרה אף למסקנא אסרי בני רשות הרבים כל דבר שהוא באויר רשות הרבים משא״כ חורין דבסי׳ שמ״ה שאינן באויר רשות הרבים: