Четыре локтя каждого человека в субботу

Орах Хаим · симан 396 · лист 1 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּין אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם בְּשַׁבָּת וּבוֹ ד׳ סְעִיפִים
א“שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי”. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לְיוֹצֵא חוּץ לַתְּחוּם, וְשִׁעוּר תְּחוּם שֶׁל תּוֹרָה הוּא י״ב מִיל, כְּשִׁעוּר מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה י״ב מִיל עַל י״ב מִיל. וַחֲכָמִים אָסְרוּ לָצֵאת יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם אַמּוֹת, שֶׁהֵן מִיל א׳.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לִתְחוּמִין עִקָּר מִן הַתּוֹרָה כְּלָל, אֶלָּא אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִי״ב מִיל אֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה כְּלָל. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר “אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ” — זוֹ הִיא אַזְהָרָה עַל הוֹצָאָה, שֶׁהִזְהִיר מֹשֶׁה שֶׁלֹּא לָצֵאת עִם הַכְּלִי מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים לִלְקוֹט הַמָּן. וּ“שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו” — קִבְּלוּ חֲכָמִים שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה שֶׁלֹּא לְטַלְטֵל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא כְּשִׁעוּר תַּחְתָּיו שֶׁל אָדָם, שֶׁהוּא ד׳ אַמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ״ט.
אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים סָמְכוּ אִסּוּר הַתְּחוּמִין שֶׁל דִּבְרֵיהֶם לְמִקְרָא זֶה “אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ”, שֶׁלֹּא יֵצֵא יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם מֵהַמָּקוֹם שֶׁשָּׁבַת בּוֹ, כִּי עַד אַלְפַּיִם נִקְרָא מְקוֹמוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעָרֵי מִקְלָט, שֶׁנֶּאֱמַר “וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם וְגוֹ׳”, וְהֵן קוֹלְטוֹת אוֹתוֹ גַּם כְּשֶׁהוּא חוּצָה לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר “וּמָצָא אוֹתוֹ מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ”, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן “וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְגוֹ׳”. מַה “חוּץ” הָאָמוּר לְהַלָּן — אַלְפַּיִם, אַף “חוּץ” הָאָמוּר כַּאן — אַלְפַּיִם.
וּ“שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו” — כְּשִׁעוּר תַּחְתָּיו. מִכַּאן סָמְכוּ חֲכָמִים שֶׁכָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ ד׳ אַמּוֹת בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ יָצָא חוּץ לַתְּחוּם — יָכוֹל לְהַלֵּךְ שָׁם ד׳ אַמּוֹת, וְכֵן יָכוֹל לְטַלְטֵל בָּהֶן. וְכֵן כְּשֶׁמּוֹדְדִים אַלְפַּיִם מִמְּקוֹם שְׁבִיתָתוֹ — מוֹדְדִים חוּץ מִד׳ אַמּוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֵן כְּשִׁעוּר תַּחְתָּיו (וְיָכוֹל לְטַלְטֵל בָּהֶן. לְפִיכָךְ) אִם שָׁבַת, דְּהַיְנוּ שֶׁקִּדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם, בְּמָקוֹם הַמֻּקָּף מְחִצּוֹת בְּעִנְיָן שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטֵל בְּכֻלּוֹ — הֲרֵי כֻּלּוֹ נֶחְשָׁב לוֹ כְּד׳ אַמּוֹת, וְנוֹתְנִים לוֹ אַלְפַּיִם סָבִיב לְהֶקֵּף זֶה, עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שצ״ט, אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ כַּמָּה מִילִין.
וְהוּא שֶׁיְּהֵא מֻקָּף לְדִירָתוֹ מִתְּחִלָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ עַתָּה דִּיּוּרִין וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת״ח, אוֹ אֲפִלּוּ אֵינוֹ מֻקָּף לְדִירָה אֶלָּא שֶׁאֵין בּוֹ יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם. אֲבָל אִם יֵשׁ בּוֹ יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם — כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְחִצּוֹתֶיהָ מוֹעִילוֹת שֶׁיְּהֵא מֻתָּר לְטַלְטֵל בְּכֻלּוֹ, כָּךְ אֵינָן מוֹעִילוֹת שֶׁיְּהֵא כֻלּוֹ נֶחְשָׁב כְּד׳ אַמּוֹת לְעִנְיַן תְּחוּמִין: