Выход за субботнюю границу

Орах Хаим · симан 405 · лист 1 из 6
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּין הַיּוֹצֵא חוּץ לַתְּחוּם וּבוֹ ט׳ סְעִיפִים
אמִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת, לֹא יִכְנוֹס לִהְיוֹת כִּבְנֵי הָעִיר, וְאֵין לוֹ אֶלָּא ד׳ אַמּוֹת מֵעֲמִידַת רַגְלָיו לְכָל רוּחַ (שֶׁיִּרְצֶה), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שצ״ו. וְאַף עַל פִּי שֶׁתְּחוּם זֶה שֶׁל ד׳ אַמּוֹת שֶׁנָּתְנוּ לוֹ חֲכָמִים כְּשֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם הוּא מֻבְלָע בְּתוֹךְ תְּחוּם אַלְפַּיִם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, אֵין הַבְלָעַת תְּחוּמִים אֵלּוּ מוֹעֶלֶת לוֹמַר: כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס בִּרְשׁוּת בְּתוֹךְ תְּחוּם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ — שֶׁיִּהְיֶה כְּאִלּוּ לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ כְּלָל, אֶלָּא אִם כֵּן יָצָא מִמֶּנּוּ בִּרְשׁוּת, כְּגוֹן לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת״ז. וְהוּא הַדִּין אִם יָצָא שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ, כְּגוֹן שֶׁהוֹצִיאוּהוּ נָכְרִים אוֹ אֵיזֶה אֹנֶס אַחֵר — מוֹעֶלֶת הַבְלָעַת תְּחוּמִין אֵלּוּ שֶׁיִּהְיֶה כְּאִלּוּ לֹא יָצָא מִתְּחוּמוֹ מֵעוֹלָם, וְיֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ מֵהַמָּקוֹם שֶׁשָּׁבַת בּוֹ:
בהָיְתָה רַגְלוֹ אַחַת תּוֹךְ הַתְּחוּם וְרַגְלוֹ אַחַת חוּץ לַתְּחוּם — יִכָּנֵס לִהְיוֹת כִּבְנֵי עִירוֹ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין חוּץ לַתְּחוּם אֶלָּא רַגְלוֹ אַחַת, עֲדַיִן רֻבּוֹ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם:
גמִי שֶׁקִּדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם וְהוּא חוּץ לַתְּחוּם הָעִיר, אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת — לֹא יִכְנוֹס לִהְיוֹת כִּבְנֵי הָעִיר, וְאֵינוֹ מְהַלֵּךְ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מִמָּקוֹם שֶׁקִּדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם (וְיָכוֹל לַהֲלוֹךְ בָּעִיר ג׳ אַמּוֹת, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם חוּץ מִד׳ אַמּוֹת שֶׁהֵן מְקוֹם שְׁבִיתָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שצ״ו), עַיֵּן לְקַמָּן בְּסִמָּן ת״ח:
דמִי שֶׁהִפְלִיגָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם — מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ, הוֹאִיל וְשָׁבַת בַּאֲוִיר מְחִצּוֹת. וְאִם נִפְחַת דָּפְנֵי הַסְּפִינָה בְּשַׁבָּת, אִם הִיא מְהַלֶּכֶת — מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ, וְאִם הִיא עוֹמֶדֶת — אֵינוֹ מְהַלֵּךְ בָּהּ אֶלָּא ד׳ אַמּוֹת. וְאִם בְּרֹאשָׁהּ אֵין לָהּ מְחִצּוֹת עֲשָׂרָה, וְיֵשׁ בְּקַרְקָעִיתָהּ לַחֲקוֹק וּלְהַשְׁלִימָהּ לַעֲשָׂרָה — מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ:
מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם שֶׁלֹּא לָדַעַת — מֻתָּר לַעֲשׂוֹת לוֹ מְחִצָּה שֶׁל בְּנֵי אָדָם שֶׁעֵרְבוּ לְאוֹתוֹ רוּחַ וִיכוֹלִים לֵילֵךְ שָׁם, וְיַעֲשֶׂה סְבִיבָיו כְּמוֹ מְחִצָּה, וְיִכָּנֵס בֵּינֵיהֶם (עַד תּוֹךְ הַתְּחוּם אוֹ עַד פָּחוֹת מִד׳ אַמּוֹת לְתוֹךְ הַתְּחוּם, שֶׁמִּשָּׁם יָכוֹל לֵילֵךְ גַּם בְּלֹא מְחִצָּה לְתוֹךְ הַתְּחוּם). וְכֵיוָן שֶׁנִּכְנַס תּוֹךְ הַתְּחוּם בִּרְשׁוּת, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הַהֶקֵּף שֶׁתּוֹךְ הַמְּחִצָּה נַעֲשָׂה לוֹ כְּד׳ אַמּוֹת — הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ לֹא יָצָא כְּלָל מִתְּחוּמוֹ, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא שֶׁלֹּא לָדַעַת. וְהוּא שֶׁלֹּא יֵדְעוּ אוֹתָם שֶׁנַּעֲשֵׂית מֵהֶם הַמְּחִצָּה שֶׁלְּשֵׁם כָּךְ נִקְרְאוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס״ב.