Время поиска хамца

Орах Хаим · симан 431 · лист 3 из 5
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֶלָּא לְפִי שֶׁבַּיּוֹם רֹב בְּנֵי אָדָם אֵינָם מְצוּיִים בְּבָתֵּיהֶם, אֶלָּא טְרוּדִין בְּעִסְקֵיהֶם בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ שָׁעָה שִׁשִּׁית קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁיִּשְׁכְּחוּ חוֹבַת הַבְּדִיקָה, לְפִיכָךְ תִּקְּנוּ חֲכָמִים זְמַן הַבְּדִיקָה בְּלֵיל י״ד, שֶׁבַּלַּיְלָה כָּל אָדָם מָצוּי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ.
אֶלָּא שֶׁאַף בְּעוֹדוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא יִתְעַסֵּק בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשֵׁנָה אוֹ בִּמְלָאכָה, אוֹ בְּתוֹרָה אִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם, וְעַל יְדֵי כֵן יִשְׁכַּח חוֹבַת הַבְּדִיקָה, לְפִיכָךְ הָיָה רָאוּי לְתַקֵּן וְלִקְבֹּעַ זְמַן הַבְּדִיקָה תֵּכֶף וּמִיָּד בִּכְנִיסַת הָאָדָם לְתוֹךְ בֵּיתוֹ סָמוּךְ לָעֶרֶב, שֶׁבְּרֶגַע זוֹ הוּא פָּנוּי מִכָּל עֲסָקִים.
אֶלָּא לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו בַּחוֹרִים וּבַסְּדָקִים, וְחִפּוּשׂ זֶה אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר “בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלִַם בַּנֵּרוֹת וְגוֹ׳”, מִכָּאן סָמְכוּ חֲכָמִים שֶׁאוֹר הַנֵּר יָפֶה לִבְדִיקַת חָמֵץ, וְאֵין הַנֵּר מֵאִיר וּמַבְהִיק יָפֶה בַּיּוֹם כִּי אִם בַּלַּיְלָה, לְפִיכָךְ אֵחֲרוּ זְמַן הַבְּדִיקָה עַד זְמַן הַבְהָקַת הַנֵּר, דְּהַיְנוּ צֵאת הַכּוֹכָבִים כְּשֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן אוֹר הַיּוֹם קְצָת.
וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁבֵּין כְּנִיסַת הָאָדָם לְבֵיתוֹ וּבֵין זְמַן הַבְּדִיקָה, דְּהַיְנוּ צֵאת הַכּוֹכָבִים,א וְשִׁעוּר אוֹתוֹ זְמַן שֶׁבֵּינֵיהֶם כְּמוֹ חֲצִי שָׁעָה, אָסְרוּ לוֹ לֶאֱכֹל וְלִלְמֹד אֲפִלּוּ פֶּרֶק אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁיּוּכַל לִגְמֹר הַפֶּרֶק קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא עַל יְדֵי עִיּוּנוֹ בְּלִמּוּדוֹ יִשְׁכַּח חוֹבַת הַבְּדִיקָה וְיִלְמֹד יוֹתֵר, אוֹ שֶׁמָּא יָבוֹא לוֹ עִיּוּן חָדָשׁ בְּלִמּוּדוֹ וְיִשְׁהֶה בְּעִיּוּנוֹ עַד זְמַן מָה לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים (כְּשֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן אוֹר הַיּוֹם קְצָת).
וְכֵן אָסְרוּ בַּחֲצִי שָׁעָה זוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל הַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים לַעֲשׂוֹתָם קֹדֶם תְּפִלַּת מִנְחָה אוֹ תְּפִלַּת עַרְבִית, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן רל״ב ורל״ה.
וּמִי שֶׁשָּׁכַח וְלֹא בָּדַק בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר וְנִזְכַּר בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּכָל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ עַד שֶׁיִּבְדֹּק:
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
ושיעור אותו זמן כו׳ אפילו פרק אחד כו׳. כן כתב הט״ז, וכן דעת הרמב״ם וסמ״ג ומגיד משנה וכסף משנה* והלחם משנה ומ״א ופר״ח דאפילו קודם זמן הבדיקה אסור ללמוד, ועיין באלי׳ זוטא. [*
והחק יעקב כתב שדעת הרמב״ם וסמ״ג אפשר לפרש גם כן דאינו אסור קודם הזמן, ואישתמיטתיה דברי המגיד משנה וכסף משנה.]
וכן היא על כרחך דעת הראב״ד ור״ן ורבינו ירוחם דסבירא להו זמן בדיקה הוא כשיש אור היום קצת* והב״ח והמ״א פסקו כדבריהם, וא״כ הא דאמרינן בגמרא דילמא מימשכא ליה שמעתתא ואתי לאימנועי ממצוה, היינו לומר דאפילו קודם שהגיע זמנה אסור להתחיל דילמא מימשכא ליה ואתי למנועי ממצוה, דהיינו שימנע בתחילת זמנה כמ״ש הרמב״ם ופרי חדש, דאי משהגיע זמנה אף אם לא מימשכא ליה הרי הוא עושה איסור במה שלומד בתחילת זמנה ומדחה את המצוה לאחר כך לפי דעת הראב״ד וסייעתו. [*
והיינו מיד אחר צאת הכוכבים, כמשמעות הגמרא ופירש״י ורמב״ם וטור וש״ע ושאר כל הפוסקים, וכן הוא בהדיא בט״ז ופרי חדש וחק יעקב, דלא כב״ח ומגן אברהם.]
ומהאי טעמא בדיקת החמץ קודמת לק״ש ותפלה של ערבית, לפי דעת הראב״ד וסייעתו כמ״ש העולת שבת, וכן הוא בפרי חדש, והוא פשוט. וכן הוא דעת הרמב״ם וסמ״ג ומ״מ וכ״מ ולחם משנה דאסור ללמוד קודם צאת הכוכבים, וקודם זמן קריאת שמע מותר ללמוד לכל הפוסקים כדאיתא ריש פרק קמא דברכות, ונתבאר בסימן רל״ה, מכלל דהבדיקה קודמת לקריאת שמע ודו״ק.
ומה שכתב החק יעקב דתדיר קודם, זה אינו, דלא אמרינן הכי אלא כששתי המצות אינן עוברות דמצוה להקדים התדיר, וכן אם שתיהן עוברות שאינו תדיר נדחה, אבל אם שאינו תדיר מצוה עוברת והתדירה אינה עוברת פשיטא דחייב לקיים שתיהן, ואין מצות הקדמת התדיר דוחה את שאינו תדיר לגמרי. וכהאי גוונא כתב המ״א סי׳ תרפ״ז לענין מת מצוה, דאף שהוא קודם לכל המצות אפילו של תורה מכל מקום אם אפשר לקברו אחר כך לא דחינן את המגילה לגמרי בשביל מצות הקדמתו. ואף האחרונים לא חלקו עליו שם אלא משום דמת מצוה לא מיקרי מצוה שאינה עוברת דאדהכי והכי הוא מוטל בבזיון וגדול כבוד הבריות כו׳, ע״ש במג״א ס״ק ו׳, אבל כאן אם אינו בודק בתחילת הלילה ראוי לקרותו עבריין שעבר על תקנת חז״ל לפי דעת הפוסקים הנ״ל, וכמ״ש הט״ז והפרי חדש (ועיין מה שכתבתי לקמן), והרי זו כמצוה עוברת כמ״ש הפר״ח.