Хамец, переживший Песах

Орах Хаим · симан 448 · лист 1 из 11
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּין חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח וּבוֹ ל״א סְעִיפִים
אחָמֵץ דָּגָן גָּמוּר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, בֵּין שֶׁעָבַר עָלָיו כָּל הַפֶּסַח וּבֵין שֶׁלֹּא עָבַר עָלָיו אֶלָּא מִקְצָת הַפֶּסַח, אֲפִלּוּ מִקְצָת יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל גָּלֻיּוֹת — הֲרֵי הוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה לְכָל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁקְּנָסוּהוּ חֲכָמִים לְבַעַל הֶחָמֵץ עַל שֶׁעָבַר עָלָיו בְּ“בַל יֵרָאֶה” וּ“בַל יִמָּצֵא”. וְלֹא רָצוּ חֲכָמִים לַחֲלֹק בִּגְזֵרָתָם, וַאֲסָרוּהוּ עַל כָּל אָדָם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ הָיָה בַּעַל הֶחָמֵץ אָנוּס שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְבַעֲרוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ כְּלָל עַד לְאַחַר הַפֶּסַח, אַף עַל פִּי כֵן אֲסָרוּהוּ בַּהֲנָאָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַנִּיחַ כָּל אָדָם חֲמֵצוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח וְיֹאמַר: “אָנוּס הָיִיתִי”:
באֲבָל חֲמֵצוֹ שֶׁל נָכְרִי שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח מֻתָּר אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה אִם הוּא בָּצֵק, אוֹ פַּת בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִין הֶתֵּר בְּפַת שֶׁל נָכְרִי, דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בּוֹ עֲבֵרָה בִּשְׁהִיָּתוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח — לֹא אֲסָרוּהוּ חֲכָמִים:
גנָכְרִי שֶׁהֵבִיא לְיִשְׂרָאֵל דּוֹרוֹן שֶׁל חָמֵץ, אֲפִלּוּ הֱבִיאוֹ בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה — לֹא יְקַבְּלֶנּוּ הַיִּשְׂרָאֵל מִיָּדוֹ, שֶׁהֲרֵי בְּקַבָּלָה זוֹ נִקְנֶה לוֹ הַדּוֹרוֹן בְּקִנְיָן גָּמוּר וְנַעֲשֶׂה חֲמֵצוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְעוֹבֵר עָלָיו בְּ“בַל יֵרָאֶה” וּ“בַל יִמָּצֵא” בְּרֶגַע זוֹ שֶׁעַד הַלַּיְלָה. וְכֵן לֹא יֹאמַר לוֹ הַיִּשְׂרָאֵל שֶׁיַּנִּיחַ הַדּוֹרוֹן בְּמָקוֹם צָנוּעַ וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים כָּאֵלּוּ שֶׁנִּכָּר מֵהֶן שֶׁהוּא חָפֵץ בַּדּוֹרוֹן, שֶׁאִם הוּא חָפֵץ בּוֹ הוּא נִקְנֶה לוֹ עַל יְדֵי שֶׁהוּא מֻנָּח בְּבֵיתוֹ אוֹ בַּחֲצֵרוֹ, שֶׁכָּל הַדָּבָר הַמֻּנָּח בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל אָדָם נִקְנֶה לוֹ כְּאִלּוּ הוּא מֻנָּח בְּיָדוֹ מַמָּשׁ, שֶׁחֲצֵרוֹ הוּא כִּשְׁלוּחוֹ לְכָל דָּבָר.
אֲבָל כְּשֶׁאֵין נִכָּר מִתּוֹךְ דְּבָרָיו אוֹ מַעֲשָׂיו שֶׁהוּא חָפֵץ בְּהַדּוֹרוֹן — אֵין חֲצֵרוֹ קוֹנָה לוֹ, לְפִי שֶׁמִּן הַסְּתָם אֵין נוֹחַ לְאָדָם לִקְנוֹת לוֹ דָּבָר הָאָסוּר לוֹ לִקְנוֹתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁאֵין נוֹחַ לוֹ לִקְנוֹתוֹ אֵין חֲצֵרוֹ נַעֲשֶׂה כִּשְׁלוּחוֹ לִקְנוֹת לוֹ דָּבָר שֶׁאֵין נוֹחַ לוֹ, שֶׁאֵין אָדָם נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לַחֲבֵרוֹ בַּעַל כָּרְחוֹ:
דוּמִכָּל מָקוֹם, טוֹב לְהַחֲמִיר וּלְפָרֵשׁ בְּפִיו שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּקְנֶה לוֹ חֲצֵרוֹ אֶת הַדּוֹרוֹן שֶׁל הַנָּכְרִי.