Совместное владение еврея и нееврея

Орах Хаим · симан 450 · лист 11 из 12
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כגאֲבָל אִם אֵינוֹ מַקְדִּים לוֹ דִּינָר — מֻתָּר לוֹמַר לוֹ: “תֵּן חָמֵץ לְעַבְדִּי וַאֲנִי אֶפְרַע לְךָ”, שֶׁכָּל שֶׁלֹּא פָּרַע לוֹ הַיִּשְׂרָאֵל קֹדֶם שֶׁנּוֹתֵן הֶחָמֵץ לְעַבְדּוֹ הֲרֵי הוּא נוֹתְנוֹ לוֹ בְּתוֹרַת מְכִירַת חָמֵץ שֶׁלּוֹ וְהַיִּשְׂרָאֵל יִפְרַע לוֹ בַּעֲדוֹ.
(וְעַיֵּן בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן קל״ב שֶׁאִם הוּא חַיָּב לִתֵּן לְעַבְדּוֹ מְזוֹנוֹת שֶׁל חָמֵץ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ בְּמַה שֶּׁיִּתֵּן לוֹ מְזוֹנוֹת אֲחֵרִים שֶׁאֵינָן חָמֵץ בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל הָעֶבֶד — אָסוּר לוֹ לוֹמַר לְחֶנְוָנִי נָכְרִי: “פָּטְרֵנִי מִמְּזוֹנוֹת עַבְדִּי וְתֵן לוֹ חָמֵץ בְּפֶסַח וַאֲנִי אֶפְרַע לְךָ לְאַחַר הַפֶּסַח”).
וְכָל זֶה מֵעִקַּר הַדִּין, אֲבָל יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֵּחֲמַת חֻמְרוֹת חָמֵץ יֵשׁ לְהַחֲמִיר שֶׁלֹּא לוֹמַר לְנָכְרִי בְּפֶסַח: “קְנֵה לְךָ חָמֵץ מִן הַחֶנְוָנִי וַאֲנִי אֶפְרַע לוֹ”. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יֹאמַר לַחֶנְוָנִי: “תֵּן חָמֵץ לְנָכְרִי זֶה וַאֲנִי אֶפְרַע לְךָ”. וְטוֹב לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם:
כדלְפִיכָךְ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תִּינוֹק חוֹלֶה קְצָת שֶׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת חָמֵץ — יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֹאמַר לְנָכְרִי: “תֵּן חָמֵץ לְתִינוֹק זֶה וַאֲנִי אֶפְרַע לְךָ”, אֶלָּא יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתֵּן הֶחָמֵץ בְּמַתָּנָה לְהַתִּינוֹק. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא בְּקַל מִי שֶׁיִּתֵּן בְּמַתָּנָה — יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, וּמֻתָּר לִפְרֹעַ לוֹ אַחַר שֶׁנָּתַן הֶחָמֵץ לְיַד הַתִּינוֹק, אוֹ אַחַר שֶׁהִנִּיחַ חָמֵץ בְּבֵית הַיִּשְׂרָאֵל, שֶׁכְּבָר יָצָא הֶחָמֵץ מֵרְשׁוּת הַנָּכְרִי קֹדֶם הַפֵּרָעוֹן וְלִרְשׁוּת הַיִּשְׂרָאֵל עֲדַיִן לֹא בָּא אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחוֹ בְּבֵיתוֹ, שֶׁאֵין חֲצֵרוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ, וְגַם הַנָּכְרִי לֹא מָכַר אֶת הֶחָמֵץ לוֹ אֶלָּא לְהַתִּינוֹק.
אֲבָל אָסוּר לְקַבֵּל הֶחָמֵץ בַּיָּד מִן הַנָּכְרִי אֲפִלּוּ קֹדֶם הַפֵּרָעוֹן, אֶלָּא אִם כֵּן זָכָה בּוֹ כְּבָר הַתִּינוֹק בְּהַגְבָּהָה, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה בּוֹ הַתִּינוֹק, אֲפִלּוּ הִנִּיחוֹ הַנָּכְרִי בְּבֵית הַיִּשְׂרָאֵל וְחָזַר וּנְטָלוֹ — הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהָיָה, וּכְשֶׁנּוֹטְלוֹ הַיִּשְׂרָאֵל מִיָּדוֹ — הֲרֵי זֶה כְּקוֹנֶה חָמֵץ בְּפֶסַח:
כהוַאֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁזָּכָה הַתִּינוֹק בֶּחָמֵץ — אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל לְהַאֲכִילוֹ וּלְהַשְׁקוֹתוֹ אֶת הֶחָמֵץ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח הַגָּדוֹל עַל אִסּוּר חָמֵץ וְיִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ לִגַּע בְּחָמֵץ אָסוּר מֵחֲמַת גְּזֵרָה זוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תמ״ו, אֶלָּא יֹאמַר לְנָכְרִי אוֹ לְקָטָן אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּאֲכִיל וְיַשְׁקֶה אֶת הֶחָמֵץ לְהַתִּינוֹק.