Отруби в Песах

Орах Хаим · симан 465 · лист 1 из 2
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּין מֻרְסָן בְּפֶסַח וּבוֹ ו׳ סְעִיפִים
אאֵין שׁוֹרִין מֻרְסָן בְּמַיִם לַתַּרְנְגוֹלִים מִתְּחִלַּת שָׁעָה שִׁשִּׁית וָאֵילָךְ. אֲפִלּוּ אִם הוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם לִרְאוֹת שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה הַמֻּרְסָן לִפְנֵיהֶם כְּשִׁעוּר מִיל, וְכָל פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר אֵינוֹ בָּא לִידֵי חִמּוּץ — אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר, שֶׁהֲרֵי אָסְרוּ לְהָנִיחַ עִסָּה בְּלֹא עֵסֶק לְכַתְּחִלָּה אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תנ״ט:
באֲבָל מֻתָּר לַחְלֹט אֶת הַמֻּרְסָן בְּרוֹתְחִין וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנָן לִפְנֵי הַתַּרְנְגוֹלִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹהֶה כַּמָּה יָמִים — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁהֶחָלוּט אֵינוֹ בָּא לִידֵי חִמּוּץ כְּלָל, אֲבָל הַגְּאוֹנִים אָסְרוּ כָּל חֲלִיטָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תנ״ד:
גוּכְשֶׁהוּא נוֹתֵן לִפְנֵיהֶם שְׂעוֹרִים אוֹ חִטִּים מִשֵּׁשׁ וָאֵילָךְ — צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַשְׁלִיכָם בְּמָקוֹם לַח שֶׁיּוּכְלוּ לָבוֹא לִידֵי חִמּוּץ.
אֲבָל קֹדֶם שֵׁשׁ מֻתָּר לִתֵּן לִפְנֵיהֶם אֲפִלּוּ חָמֵץ גָּמוּר, רַק שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר מִתְּחִלַּת לֵיל י״ד אַחַר הַבְּדִיקָה וָאֵילָךְ לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם מִשְּׁעַת אֲכִילָתָם עַד שֶׁיִּגְמְרוּ לֶאֱכֹל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תל״ג. וּמַה שֶּׁמִּשְׁתַּיֵּר מֵאֲכִילָתָם לֹא יַנִּיחֶנּוּ מוּטָל לִפְנֵיהֶם, אֶלָּא יַנִּיחֶנּוּ בְּמָקוֹם מְשֻׁמָּר עַד זְמַן הַבִּעוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.
וְטוֹב לִזָּהֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם קֹדֶם הַפֶּסַח וָאֵילָךְ שֶׁלֹּא לְהַשְׁלִיךְ לִפְנֵיהֶם שְׂעוֹרִים בְּמָקוֹם לַח (אֶלָּא אִם כֵּן עוֹמֵד עֲלֵיהֶם בִּשְׁעַת אֲכִילָתָם עַד שֶׁיִּגְמְרוּ לֶאֱכֹל, וּמַה שֶּׁנִּשְׁתַּיֵּר לֹא יַנִּיחֶנּוּ מוּטָל לִפְנֵיהֶם), כִּי יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַבְּדִיקָה לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁהִשְׁלִיךְ שָׁם שְׂעוֹרִים הָיָה לַח וְלֹא יִבְדֹּק שָׁם, וְאַף אִם יִבְדֹּק שָׁם יִמְצָא שְׂעוֹרִים שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ מֵאֲכִילָתָם וְלֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ לְבַעֲרָם, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נִתְנַגְּבוּ וְאֵין חִמּוּצָן נִכָּר.
וְטוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִתֵּן לִפְנֵיהֶם מַיִם לִשְׁתּוֹת בְּעוֹד שֶׁהַשְּׂעוֹרִים מֻנָּחִין לִפְנֵיהֶם, אֶלָּא יְכַבֵּד מִתְּחִלָּה אוֹתוֹ מָקוֹם הֵיטֵב וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן שָׁם מַיִם:
דלֹא תַּשְׁרֶה הָאִשָּׁה אֶת הַמֻּרְסָן בְּמַיִם מִשֵּׁשׁ וָאֵילָךְ לָשׁוּף בּוֹ אֶת בְּשָׂרָהּ בַּמֶּרְחָץ. אֲבָל מֻתֶּרֶת לָשׁוּף עַל בְּשָׂרָהּ מֻרְסָן יָבֵשׁ אֲפִלּוּ בְּעוֹד שֶׁמֵּי הַזֵּעָה טוֹפְחִין עַל בְּשָׂרָהּ, לְפִי שֶׁזֵּעַת הָאָדָם אֵינוֹ כְּמַיִם לְהָבִיא לִידֵי חִמּוּץ אִם אֵינוֹ מַזִּיעַ מֵחֲמַת חֹם הַמַּיִם אֶלָּא מֵחֲמַת חֹם הָאוּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תס״ו.