Пост первенцев в канун Песаха

Орах Хаим · симан 470 · лист 2 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְאַף אִם אֵין לָהּ בַּעַל שֶׁיִּתְעַנֶּה בְּעַד בְּנוֹ — אֵינָהּ צְרִיכָה לְהִתְעַנּוֹת אִם הִיא מְעֻבֶּרֶת אוֹ מֵנִיקָה וְיֵשׁ לָהּ צַעַר מִן הַתַּעֲנִית. וְכֵן יוֹלֶדֶת כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, אַף שֶׁאֵין לָהּ צַעַר. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הִתְעַנֵּית כְּבָר פַּעַם אַחַת בְּעַד בְּנָהּ וְהָיָה אָז בְּדַעְתָּהּ לִנְהֹג כֵּן לְעוֹלָם עַד שֶׁיִּגְדַּל בְּנָהּ — הֲרֵי תַּעֲנִית זֶה עָלֶיהָ כְּנֶדֶר, וְצָרִיךְ לְהַתִּירָהּ עַל יְדֵי שְׁאֵלָה וַחֲרָטָה:
והַבְּכוֹרוֹת אוֹמְרִים “עֲנֵנוּ” בְּ“שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה” בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה. וְאִם עֲשָׂרָה בְּכוֹרוֹת מִתְפַּלְּלִין בְּיַחַד וְאֶחָד מֵהֶם שְׁלִיחַ צִבּוּר — מַחֲזִיר הַתְּפִלָּה יֹאמַר “עֲנֵנוּ” בְּ“שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה”, כְּדִין תַּעֲנִית יְחִידִים.
וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה טוֹב שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַבְּכוֹר שְׁלִיחַ צִבּוּר כְּשֶׁעֲשָׂרָה בְּכוֹרוֹת מִתְפַּלְּלִין יַחַד, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין נָכוֹן לְהַזְכִּיר הַתַּעֲנִית בְּצִבּוּר בַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה, כֵּיוָן שֶׁהוּא חֹדֶשׁ נִיסָן, עַיֵּן סִימָן תכ״ט:
זאִם חָל עֶרֶב פֶּסַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת — מִתְעַנִּין הַבְּכוֹרוֹת בּוֹ בַּיּוֹם. אֲבָל אִם חָל בְּשַׁבָּת — נִדְחֶה לְיוֹם ה׳ שֶׁלְּפָנָיו. וְאִם קָשָׁה לָהֶם הַתַּעֲנִית בְּיוֹם ה׳, כֵּיוָן שֶׁבַּלַּיְלָה בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ, וְאֵין רַשָּׁאִין לִסְעֹד קֹדֶם הַבְּדִיקָה, וְיֵשׁ לָהֶם הַרְבֵּה חֲדָרִים לִבְדֹּק — יְכוֹלִים לִטְעֹם מְעַט קֹדֶם הַבְּדִיקָה, שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֶלָּא סְעוּדָה (וְשִׁעוּר טְעִימָה, עַיֵּן סִימָן רל״ב), אוֹ יְצַוּוּ לְאַחֵר לִבְדֹּק וְהֵם יֹאכְלוּ:
חבְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם מִנְהָג יָדוּעַ — יְכוֹלִין הַבְּכוֹרוֹת לֶאֱכֹל עַל סְעוּדַת מִצְוָה. וּמִכָּל מָקוֹם, הַמַּחֲמִיר — תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה.
אֲבָל בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ כְּבָר נָהֲגוּ לְהַחֲמִיר. לְפִיכָךְ, מִי שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל עַל סְעוּדַת מִצְוָה — צָרִיךְ לְהַתִּיר לוֹ עַל יְדֵי שְׁאֵלָה וַחֲרָטָה, דְּכֵיוָן שֶׁהִתְעַנָּה פַּעַם אַחַת בְּעֶרֶב פֶּסַח וְהָיָה אָז בְּדַעְתּוֹ לִנְהֹג כֵּן לְעוֹלָם, אַף שֶׁאָז לֹא הָיְתָה סְעוּדַת מִצְוָה בָּעִיר, מִכָּל מָקוֹם מִן הַסְּתָם הִתְעַנָּה עַל דַּעַת הַמִּנְהָג, וְכֵיוָן שֶׁהַמִּנְהָג הוּא שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עַל סְעוּדַת מִצְוָה, אִם כֵּן נַעֲשָׂה זֶה הַמִּנְהָג עָלָיו כְּנֵדֶר, כֵּיוָן שֶׁהָיָה אָז בְּדַעְתּוֹ לִנְהֹג כֵּן לְעוֹלָם. וְהַמַּחֲמִיר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אַף עַל יְדֵי שְׁאֵלָה וַחֲרָטָה — תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה.
אֲבָל בַּעֲלֵי הַבְּרִית, דְּהַיְנוּ הַמּוֹהֵל וְהַסַּנְדָּק וַאֲבִי הַבֵּן, כֵּיוָן שֶׁיּוֹם טוֹב שֶׁלָּהֶם הוּא — יְכוֹלִין לֶאֱכֹל (אַף בְּלֹא שְׁאֵלָה וַחֲרָטָה), עַל יְדֵי שֶׁיַּלְווּ הַתַּעֲנִית וְיִפְרְעוּ תַּעֲנִית אַחֵר לְאַחַר הַפֶּסַח, (אוֹ יַתִּירוּ הַנֶּדֶר) עַל יְדֵי שְׁאֵלָה וַחֲרָטָה.