Возлежание и четыре бокала

Орах Хаим · симан 472 · лист 8 из 9
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וּבַאֲכִילַת מַצָּה הֵן חַיָּבוֹת מִן הַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁהוּקְשָׁה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל אֲכִילַת מַצָּה לְמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל אֲכִילַת חָמֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר “לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת”, לוֹמַר לְךָ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַנָּשִׁים מֻזְהָרוֹת עַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל אֲכִילַת חָמֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר “כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה וְגוֹ׳”, “כִּי כָּל” לְרַבּוֹת הַנָּשִׁים — כָּךְ הֵן מֻזְהָרוֹת עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל אֲכִילַת מַצָּה:
כומִצְוָה לַחֲזֹר אַחַר יַיִן אָדֹם אִם אֵין הַלָּבָן מְשֻׁבָּח מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר “אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם”, מַשְׁמַע שֶׁחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל יַיִן כְּשֶׁהוּא אָדֹם. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּקִדּוּשׁ שֶׁל שְׁאָר יָמִים טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת נוֹהֲגִין כְּהָאוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר אַחַר יַיִן אָדֹם אִם אֵינוֹ מְשֻׁבָּח מִן הַלָּבָן כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ער״ב, מִכָּל מָקוֹם בְּד׳ כּוֹסוֹת יֵשׁ לִנְהֹג כְּהָאוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר אַחֲרָיו, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זֵכֶר לַדָּם, שֶׁהָיָה פַּרְעֹה שׁוֹחֵט אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וְעַכְשָׁו שֶׁמְּצוּיִם לַעֲלֹל עֲלִילוֹת שְׁקָרִים — נִמְנְעוּ מִלִּקַּח יַיִן אָדֹם לְפֶסַח:
כזכָּל הַיֵּינוֹת הַכְּשֵׁרִים לְקִדּוּשׁ בִּשְׁאָר יָמִים טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת כְּשֵׁרִים לְאַרְבַּע כּוֹסוֹת, כְּגוֹן יַיִן מְבֻשָּׁל וְקוֹנְדִּיטוֹן, דְּהַיְנוּ יַיִן שֶׁמְּעָרְבִין בּוֹ דְּבַשׁ וּפִלְפְּלִין. וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה יָכוֹל לָצֵאת בָּהֶם אִם אֵין לוֹ יַיִן אַחֵר מְשֻׁבָּח כְּמוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ער״ב.
וְכֵן מֵי שְׁרִיַּת צִמּוּקִים כְּשֵׁרִים לְד׳ כּוֹסוֹת אִם הֵם בְּעִנְיָן שֶׁכְּשֵׁרִים לְקִדּוּשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶן לַחְלוּחִית קְצָת עַל יְדֵי דְּרִיכָה בְּלֹא שְׁרִיָּה בְּמַיִם. וּלְפִיכָךְ מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה יַיִן מֵחֲמַת נֶדֶר — יִקַּח מֵי צִמּוּקִים לְאַרְבַּע כּוֹסוֹת:
כחוְכֵן בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין יַיִן מָצוּי — מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִקַּח מֵי צִמּוּקִים. אֲבָל מֵעִקַּר הַדִּין בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין יַיִן מָצוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּהֲלַךְ יוֹם אֶחָד סְבִיבוֹת הָעִיר אֵין גָּדֵל שָׁם יַיִן הַרְבֵּה אֶלָּא מְעַט מִזְּעֵיר — יָכוֹל לִקַּח לְד׳ כּוֹסוֹת שְׁאָר מַשְׁקִים שֶׁהֵם חֲמַר מְדִינָה בְּאוֹתוֹ הָעִיר, כְּגוֹן מֵי דְּבַשׁ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁרְגִילִין לִשְׁתּוֹתוֹ בְּפֶסַח וְאֵינָן חוֹשְׁשִׁין לְזִיּוּף קֶמַח, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תס״ז.