Поедание афикомана

Орах Хаим · симан 477 · лист 1 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּינֵי אֲכִילַת הָאֲפִיקוֹמָן וּבוֹ י״א סְעִיפִים
אבִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם הָיוּ אוֹכְלִין הַפֶּסַח בְּסוֹף כָּל הַסְּעוּדָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱכָל עַל הַשֹּׂבַע, דְּהַיְנוּ שֶׁהַפֶּסַח יְהֵא גְּמַר כָּל הַשְּׂבִיעָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נֶהֱנִין בַּאֲכִילָתוֹ וְתֵחָשֵׁב לָהֶם, שֶׁאֲכִילַת כָּל הַקָּדָשִׁים צָרִיךְ לִהְיוֹת דֶּרֶךְ חֲשִׁיבוּת וּגְדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר “קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה”, כְּלוֹמַר לִגְדֻלָּה וַחֲשִׁיבוּת, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים וְהַגְּדוֹלִים אוֹכְלִים:
בוְאֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִפְטָרִין מֵאֲכִילַת הַפֶּסַח בַּאֲפִיקוֹמָן (פֵּרוּשׁ “אֲפִיקוֹמָן”, כְּלוֹמַר הוֹצִיאוּ וְהָבִיאוּ מְזוֹנוֹת וּמַאֲכָלִים עַל הַשֻּׁלְחָן), דְּהַיְנוּ שֶׁלְּאַחַר אֲכִילַת הַפֶּסַח לֹא יֹאכְלוּ שׁוּם מִין מָזוֹן וּמַאֲכָל בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר טַעַם הַפֶּסַח מִפִּיו עַל יְדֵי טַעַם אוֹתוֹ מַאֲכָל:
גוְעַכְשָׁו שֶׁאֵין לָנוּ פֶּסַח — צָרִיךְ כָּל אֶחָד לֶאֱכֹל כְּזַיִת מַצָּה זֵכֶר לַפֶּסַח מִלְּבַד הַמַּצָּה שֶׁאָכַל לְשֵׁם אֲכִילַת מַצָּה. וְצָרִיךְ לֶאֱכֹל כְּזַיִת זֶה לְאַחַר גְּמַר כָּל הַסְּעוּדָה כְּמוֹ הַפֶּסַח, וְלֹא יֹאכַל אַחֲרָיו שׁוּם מַאֲכָל כְּמוֹ אַחַר הַפֶּסַח. וּכְזַיִת זֶה נִקְרָא “אֲפִיקוֹמָן”.
וּלְכַתְּחִלָּה טוֹב לֶאֱכֹל שְׁנֵי זֵיתִים, אֶחָד זֵכֶר לַפֶּסַח וְאֶחָד זֵכֶר לַמַּצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת עִם הַפֶּסַח. וְאִם קָשֶׁה עָלָיו לֶאֱכֹל שְׁנֵי כְּזֵיתִים — עַל כָּל פָּנִים לֹא יִפְחֹת מִכְּזַיִת:
דהָאֲפִיקוֹמָן צָרִיךְ לְאָכְלוֹ בַּהֲסִבָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם לְעִנְיַן דִּיעֲבַד, שֶׁאִם שָׁכַח וַאֲכָלוֹ בְּלֹא הֲסִבָּה — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל:
היֵשׁ נוֹהֲגִין לִטֹּל הָאֲפִיקוֹמָן כָּרוּךְ בְּמִטְפַּחַת וּמְשַׁלְשְׁלִין אוֹתוֹ לַאֲחוֹרֵיהֶם עַל כִּתְפֵיהֶם וְהוֹלְכִין בַּבַּיִת כְּד׳ אַמּוֹת וְאוֹמְרִים: כָּךְ הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ הוֹלְכִין “מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם”, וְאַחַר כָּךְ אוֹכְלִין אוֹתוֹ. וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין נוֹהֲגִין כֵּן, אֶלָּא מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִתַּחַת הַמַּפָּה שֶׁהִצְנִיעוּהוּ שָׁם וְאוֹכְלִין אוֹתוֹ:
וצָרִיךְ לִזָּהֵר לֶאֱכֹל הָאֲפִיקוֹמָן קֹדֶם חֲצוֹת לַיְלָה, כְּמוֹ הַפֶּסַח שֶׁלֹּא הָיָה נֶאֱכַל אֶלָּא עַד חֲצוֹת. וּלְכַתְּחִלָּה טוֹב לְהַקְדִּים אֶת עַצְמוֹ לִגְמֹר אֶת הַהַלֵּל שֶׁאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם חֲצוֹת: