Вечерняя молитва Песаха

Орах Хаим · симан 487 · лист 3 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דכְּשֶׁחָל בְּשַׁבָּת — אֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר לוֹמַר בִּרְכַּת מֵעֵין שֶׁבַע אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְקְנָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ שֶׁאֵחֵר לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁיְּסַיֵּם אֶת תְּפִלָּתוֹ בְּעוֹד שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר בְּרָכָה זוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לְבַדּוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלֹּא יֻזַּק שָׁם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רס״ח, וְלֵיל פֶּסַח אֵין צָרִיךְ לָזֶה, כִּי הוּא “לֵיל שִׁמֻּרִים” מִן הַמַּזִּיקִין:
הכְּשֶׁחָל בְּשַׁבָּת, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שַׁבָּת בְּ“יַעֲלֶה וְיָבֹא”, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר הִזְכִּירוֹ פַּעַם אַחַת בְּ“וַתִּתֶּן לָנוּ” — לָמָּה יַחֲזֹר וְיַזְכִּירֶנּוּ בְּ“יַעֲלֶה וְיָבֹא”? שֶׁהֲרֵי “יַעֲלֶה וְיָבֹא” לֹא נִתְקַן כְּלָל בִּשְׁבִיל שַׁבָּת, אֶלָּא בִּשְׁבִיל יוֹם טוֹב.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהַזְכִּירוֹ לְכַתְּחִלָּה בְּ“יַעֲלֶה וְיָבֹא” כְּמוֹ שֶׁחוֹזֵר וּמַזְכִּיר בּוֹ יוֹם טוֹב (שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל בְּשַׁבָּת שֶׁאֵין מַזְכִּירִין שַׁבָּת בְּ“יַעֲלֶה וְיָבֹא”, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תכ״ה).
וְכִסְבָרָא זוֹ יֵשׁ לִנְהֹג לְכַתְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי אַף לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה אֵין שׁוּם חֲשַׁשׁ אִסּוּר אִם חוֹזֵר וּמַזְכִּירוֹ, וְלַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה צָרִיךְ לְהַזְכִּיר — נִמְצָא כְּשֶׁמַּזְכִּיר יוֹצֵא יְדֵי שְׁנֵיהֶם.
אֲבָל בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן אֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שַׁבָּת בְּ“יַעֲלֶה וְיָבֹא”, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר אָמַר “רְצֵה” בִּשְׁבִיל שַׁבָּת — לָמָּה יַזְכִּירֶנּוּ פַּעַם ב׳? הֲרֵי גַּם יוֹם טוֹב אֵינוֹ מַזְכִּיר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן כִּי אִם פַּעַם אֶחָד בִּלְבַד, דְּהַיְנוּ בְּ“יַעֲלֶה וְיָבֹא”, שֶׁנִּתְקַן בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן בִּשְׁבִיל יוֹם טוֹב בִּלְבַד וְלֹא בִּשְׁבִיל שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְקַן “רְצֵה” בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן בִּשְׁבִיל שַׁבָּת בִּלְבַד וְלֹא בִּשְׁבִיל יוֹם טוֹב:
וכְּשֶׁחָל בְּשַׁבָּת — נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לוֹמַר שְׁנֵי פְּעָמִים “בְּאַהֲבָה”, דְּהַיְנוּ “וַתִּתֶּן לָנוּ ה׳ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה כוּ׳ בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ כוּ׳”. אֲבָל כְּשֶׁחָל בְּחֹל אוֹמְרִים פַּעַם אַחַת בִּלְבַד, דְּהַיְנוּ “בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה כוּ׳”, “אֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה זְמַן חֵרוּתֵנוּ כוּ׳”.
בִּקְצָת מְדִינוֹת אוֹמְרִים: “אֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כוּ׳”. וּבְמוּסָף שֶׁל חֹל הַמּוֹעֵד נוֹהֲגִין שָׁם לוֹמַר: “אֶת יוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ כוּ׳”, וְלֹא “יוֹם טוֹב”, לְפִי שֶׁחֹל הַמּוֹעֵד אֵינוֹ נִקְרָא יוֹם טוֹב. וּלְפִיכָךְ אֵין לוֹמַר בְּחֹל הַמּוֹעֵד בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן: “הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב”: