Эрув тавшилин

Орах Хаим · симан 527 · лист 7 из 15
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יבתַּבְשִׁיל זֶה שֶׁל עֵרוּב תַּבְשִׁילִין אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מְבֻשָּׁל מַמָּשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ הוּא צָלִי, אֲפִלּוּ שָׁלוּק (פֵּרוּשׁ מְבֻשָּׁל יוֹתֵר מִדַּאי), אֲפִלּוּ מְעֻשָּׁן, אֲפִלּוּ הוּא חַי אֶלָּא שֶׁנִּכְבַּשׁ מֵעֵת לְעֵת בְּמַיִם אוֹ בִּשְׁאָר מַשְׁקִים אוֹ שֶׁנִּכְבַּשׁ בְּחֹמֶץ חָזָק אוֹ בְּצִיר, אֲפִלּוּ לֹא שָׁהָה בְּתוֹכָהּ אֶלָּא בִּכְדֵי שֶׁאִם הָיוּ נוֹתְנִים הַחֹמֶץ וְהַצִּיר עִם הַתַּבְשִׁיל שֶׁבְּתוֹכָהּ עַל גַּבֵּי הָאוּר הָיָה הַתַּבְשִׁיל מַתְחִיל לְהַרְתִּיחַ — הֲרֵי הוּא כִּמְבֻשָּׁל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן ק״ה, וְאִם הוּא רָאוּי לַאֲכִילָה מְעָרְבִין בּוֹ לְכַתְּחִלָּה.
אֲבָל אִם לֹא נִכְבַּשׁ כְּהִלְכָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מָלוּחַ וְנֶאֱכָל כְּשֶׁהוּא חַי מֵחֲמַת מִלְחוֹ, כְּגוֹן דָּגִים קְטַנִּים מְלוּחִים — אֵין מְעָרְבִים בָּהֶם, אֶלָּא אִם כֵּן נִתְבַּשְּׁלוּ אוֹ נִכְבְּשׁוּ כְּהִלְכָתָן, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
אֲבָל מִין דָּגִים קְטַנִּים הַנִּקְרָא קֻלְיַת הָאִסְפָּנִין (שֶׁקּוֹרִין טוּנִינָ״א) שֶׁבְּשָׂרָן רַךְ בְּיוֹתֵר וּמְדִיחִין אוֹתָן בְּמַיִם חַמִּין וְעַל יְדֵי כֵן הֵם רְאוּיִים לְאָכְלָן חַיִּים בְּלֹא בִשּׁוּל, אִם הֱדִיחָן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב אוֹ קֹדֶם לְכֵן — מֻתָּר לְעָרֵב בָּהֶן, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי הֲדָחָה זוֹ הֵן מֻכְשָׁרִים לַאֲכִילָה כִּמְבֻשָּׁלִין מַמָּשׁ.
יגאִם אֵין לוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב שׁוּם תַּבְשִׁיל אֶלָּא עֲדָשִׁים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּשׁוּלֵי קְדֵרָה שֶׁאֲכָלָן קֹדֶם יוֹם טוֹב, אִם יֵשׁ בָּהֶם כְּזַיִת — מֻתָּר לְעָרֵב בָּהֶן בְּמָקוֹם שֶׁדֶּרֶךְ לְלַפֵּת בּוֹ הַפַּת. וְכֵן אִם אֵין לוֹ שׁוּם תַּבְשִׁיל אֶלָּא אוֹתוֹ שַׁמְנוּנִית הַנִּדְבָּק בְּסַכִּין שֶׁחוֹתְכִין בּוֹ אֶת הַצָּלִי — הֲרֵי זֶה גוֹרְרוֹ מֵעַל הַסַּכִּין וּמְעָרֵב בּוֹ אִם יֵשׁ בּוֹ כְּזַיִת.
אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ תַּבְשִׁיל אַחֵר — אֵין לְעָרֵב לְכַתְּחִלָּה בַּעֲדָשִׁים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּשׁוּלֵי קְדֵרָה וְלֹא בְּשַׁמְנוּנִית שֶׁגָּרַר מֵעַל גַּבֵּי הַסַּכִּין, מִפָּנֵי בִּזּוּי מִצְוָה. וְאִם עֵרֵב — אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְעָרֵב.
ידאַף עַל פִּי שֶׁכָּל אָדָם חַיָּב לְעָרֵב בְּבֵיתוֹ, מִכָּל מָקוֹם כָּל גְּדוֹל הָעִיר יֵשׁ לוֹ לְעָרֵב עַל כָּל בְּנֵי עִירוֹ, כְּדֵי שֶׁאִם יִשְׁכַּח אֶחָד מֵהֶן לְעָרֵב, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה טָרוּד וְלֹא יִהְיֶה לוֹ פְּנַאי לְעָרֵב בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אוֹ מִי שֶׁהוּא עַם הָאָרֶץ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְעָרֵב, אוֹ מִי שֶׁעֵרֵב וְנֶאֱבַד עֵרוּבוֹ בְּיוֹם טוֹב קֹדֶם שֶׁתִּקֵּן צָרְכֵי שַׁבָּת, כָּל אֵלּוּ יוּכְלוּ לִסְמוֹךְ עַל עֵרוּבוֹ שֶׁמְּעָרֵב בְּעַד כָּל בְּנֵי הָעִיר.