Молитвы десяти дней покаяния и Рош а-Шана

Орах Хаим · симан 582 · лист 2 из 3
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דבְּשַׁבַּת תְּשׁוּבָה, וְכֵן אִם חָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹ יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת, אוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בִּבְרָכָה מֵעֵין שֶׁבַע שֶׁבְּלֵיל שַׁבָּת “הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ”, וְחוֹתֵם בְּשֶׁל שַׁבָּת לְבַד, וְאֵינוֹ מַזְכִּיר לֹא רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רס״ח:
היֵשׁ נוֹהֲגִין לְהִתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּכְרִיעָה, וּצְרִיכִים הֵם לִזְקֹף בִּתְחִלַּת כָּל בְּרָכָה וּבְסוֹף כָּל בְּרָכָה קֹדֶם שֶׁיֹּאמַר “בָּרוּךְ אַתָּה”, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּמוֹסִיף עַל תַּקָּנַת חֲכָמִים שֶׁתִּקְּנוּ לִשְׁחוֹת בִּתְחִלַּת בִּרְכַּת אָבוֹת וּבְסוֹפָהּ וּבִתְחִלַּת בִּרְכַּת הוֹדָאָה וּבְסוֹפָהּ עַיֵּן בְּסִימָן קי״ג, וּבְבִרְכַּת אָבוֹת וּבְבִרְכַּת הוֹדָאָה צָרִיךְ לִזְקֹף כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְאֵיזֶה תֵּבוֹת קֹדֶם הַחֲתִימָה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְהַחֲתִימָה יִשְׁחֶה כְּתַקָּנַת חֲכָמִים, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם:
והַגְּאוֹנִים תִּקְּנוּ לוֹמַר בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה בְּבִרְכַּת אָבוֹת “זָכְרֵנוּ”, וּבִגְבוּרוֹת “מִי כָמוֹךָ”, וּבְהוֹדָאָה “וּכְתוֹב”, וּבְ“שִׂים שָׁלוֹם” “בְּסֵפֶר”. וְאִם שָׁכַח לְאָמְרָם וְנִזְכַּר קֹדֶם שֶׁסִּיֵּם הַבְּרָכָה שֶׁשָּׁכַח בָּהּ — אוֹמְרָם בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר. וְאִם נִזְכַּר לְאַחַר שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם שֶׁבַּחֲתִימַת הַבְּרָכָה — לֹא יֹאמַר בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר, וְגַם לֹא יַחֲזֹר לְרֹאשׁ הַבְּרָכָה, מִשּׁוּם אִסּוּר בְּרָכָה לְבַטָּלָה, כֵּיוָן דְּאֵינָן אֶלָּא תִּקּוּן הַגְּאוֹנִים:
ז“לְחַיִּים” יֹאמַר בִּשְׁבָ״א תַּחַת הַלָּמֶ״ד, וְלֹא יֹאמַר בְּפַתָּ״ח, דְּלָא לִשְׁתַּמַּע “לַאחַיִּים”, כְּלוֹמַר לֹא חַיִּים, וּבַיָּמִים הָאֵלּוּ שֶׁהֵן יְמֵי דִּין צָרִיךְ לְדַקְדֵּק וּלְפָרֵט הֵיטֵב תְּפִלָּתוֹ. אֲבָל בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה אָנוּ אוֹמְרִים: “וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַחַיִּים” בְּפַתָּ״ח, וְאֵין אָנוּ חוֹשְׁשִׁין, לְפִי שֶׁאַחַר כַּוָּנַת הַלֵּב הֵן הֵן הַדְּבָרִים:
חוְלֹא יֹאמַר “לְחַיִּים טוֹבִים”, רַק “לְחַיִּים”, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְ“וּכְתוֹב לְחַיִּים כוּ׳”, אָז יֹאמַר: “לְחַיִּים טוֹבִים”, כִּי הַמְבַקֵּשׁ צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ תְּחִלָּה דָּבָר מוּעָט וְאַחַר כָּךְ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ:
טבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹמֵר “וַתִּתֶּן לָנוּ אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה”, וְאֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלוֹמַר “וְאֶת יוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַזֶּה”, דִּכְשֶׁאוֹמֵר “יוֹם הַזִּכָּרוֹן” גַּם רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּכְלָל, שֶׁנִּקְרָא זִכָּרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר “וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וְגוֹ׳ וְנִזְכַּרְתֶּם”.
אִם חָל בְּחֹל אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה וּבַקִּדּוּשׁ “יוֹם תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ”, וְאִם חָל בְּשַׁבָּת אוֹמְרִים “זִכְרוֹן תְּרוּעָה”: